הסולם המז'ורי

שיעור שלישי בתיאוריה מוסיקלית

מה נלמד השיעור?

בשיעור הקודם סיימנו את לימודי קריאת התווים ברמה הבסיסית. למדנו שהתווים מבטאים את גובה הצליל ואת משכו. בשיעור זה נלמד על תפקיד הסולם, הסולם המז’ורי ועל שיטות למציאתו. כיוון שהמוסיקה המערבית מבוססת על הסולמות ובעיקר על הסולם המז’ורי והמינורי – הלמידה והתרגול של הסולמות מקלה על הנגינה ברמה הטכנית ומשפרת את המוסיקליות שלנו.

הסולם

הסולם הוא סדרה של צלילים המהווה מסגרת מוסיקלית. ניתן ליצור באמצעות הצלילים של הסולם מנגינות והרמוניות. הסולמות הנפוצים ביותר הם הסולם המז’ורי (שנלמד עכשיו) והסולם המינורי (שנלמד בהמשך השיעורים).

היחסים בין המרווחים (המרחק בין הצלילים) בסולם הם קבועים והם נקבעים על פי סוג הסולם (מז’ור, מינור טבעי, מינור מלודי וכו’…). לכל סולם צליל בסיס הנקרא “טוניקה”, שהוא הצליל המרכזי של הסולם. שם הסולם מורכב משם צליל הבסיס שלו ומסוג הסולם. לדוגמה: דו מז’ור, לה מז’ור, סול מינור, רה מינור הרמוני וכו’.

הסולם המז’ורי

הדוגמה הכי נפוצה לסולם המז’ורי היא הסולם דו מז’ור. הסולם דו מז’ור מורכב מהצלילים: דו, רה, מי, פה, סול, לה וסי. שהם למעשה כל הצלילים הטבעיים (הקלידים הלבנים בפסנתר). סולם מז’ורי אחר יכול להכיל גם צלילים כמו דו דיאז, סי במול וכו’. כך נשמע הסולם המז’ורי בעלייה ובירידה:

לצורך ההמחשה של השימוש בסולם. הנה דוגמה למנגינה בסולם דו מז’ור.

הנה דוגמה לאותה מנגינה בסולם אחר. סולם רה מז’ור:

שימו לב שבמנגינה ברה מז’ור יש סימני היתק, בשונה למנגינה בדו מז’ור. בכל סולם יש סימני היתק שונים שהם גם מצויינים כסימני היתק קבועים (לאחר המפתח).

הטונים

בשיעור הראשון למדנו שחצי טון הוא המרווח הכי קטן בין שני צלילים (שונים) במוסיקה המערבית. למעשה, הוא המרווח בין צליל אחד לצליל הסמוך לו. לכן, בשביל לעלות מצליל מסוים בחצי טון, עוברים לקליד שנמצא מימין לצליל שממנו רוצים לעלות. לדוגמה מדו לדו דיאז, מסי לדו, ממי לפה, מלה לסי במול וכו’.

בשביל לעלות במרווח יותר גדול מחצי טון אנחנו נמשיך לעלות עוד חצאי טונים על פי המרווח המתבקש. אם לדוגמה נרצה לעלות טון מהצליל דו, אנחנו נעלה מהצליל דו חצי טון ונגיע לצליל דו דיאז. לאחר מכן נעלה עוד חצי טון מדו דיאז ונגיע לצליל רה. כך אנחנו עולים שני חצאי טונים שהם למעשה טון שלם. אם נרצה לעלות לדוגמה טון וחצי מהצליל מי, נעלה שלושה חצאי טונים. ממי נעלה חצי טון לפה, מפה נעלה חצי טון לפה דיאז ומפה דיאז נעלה חצי טון לסול. לכן המרווח בין מי לסול הוא טון וחצי.

נוסחת הסולם המז’ורי

הסולם המז’ורי הוא אחד מהסולמות הנפוצים ביותר במוסיקה המערבית. הנוסחה המוכרת של הסולם המז’ורי מבוססת על ספירה בטונים החל מהטוניקה של הסולם. היא עוברת מהטוניקה בשישה תווים שונים ומסתיימת בטוניקה.

נוסחת הסולם המז’ורי היא:

טון, טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון.

כעת נותר רק לקבוע את צליל הבסיס ונוכל לבנות סולם מז’ורי. לדוגמה, דו מז’ור:

הסולם מתחיל מהצליל דו, כי הוא צליל הבסיס. מכאן, נפעל על פי הנוסחה.
אם נעלה את הצליל דו בטון (כלומר שני חצאי טון) נגיע לצליל רה ולכן רה הוא הצליל השני בסולם.
אם נעלה את הצליל רה בטון נגיע לצליל מי ולכן מי הוא הצליל השלישי בסולם.
אם נעלה את הצליל מי בחצי טון נגיע לצליל פה ולכן פה הוא הצליל הרביעי בסולם.
אם נעלה את הצליל פה בטון נגיע לצליל סול ולכן סול הוא הצליל החמישי בסולם.
אם נעלה את הצליל סול בטון נגיע לצליל לה ולכן לה הוא הצליל השישי בסולם.
אם נעלה את הצליל לה בטון נגיע לצליל סי ולכן סי הוא הצליל השביעי בסולם.
אם נעלה את הצליל סי בחצי טון נגיע לצליל דו לכן דו הוא הצליל הסוגר את הסולם. למעשה הצליל דו הוא הצליל הפותח והסוגר של הסולם מכיוון שהוא צליל הבסיס.

בואו נבחר בסולם אחר – סול מז’ור. נתחיל מהצליל סול את הנוסחה לסולם המז’ורי וזאת תהיה התוצאה.

כפי שניתן לראות, בסולם זה יש את הצליל פה דיאז בשונה לסולם דו מז’ור בו הפה הוא טבעי (פה בקר).

כלל

כאשר בונים סולם מז’ורי חשוב לשים לב שאנחנו כל פעם מתקדמים בצעד בסולם. כלומר עוברים מצליל טבעי או שינוי של צליל טבעי לצליל טבעי אחר או לשינוי של צליל טבעי אחר. כך שכל שמות התווים יופיעו בסולם פעם אחת וכך לא תהיה חזרה על אותו שם של תו פעמיים.

דוגמה לאי הקפדה על כלל זה בסולם סול מז’ור-

בדוגמה זו, ניתן לראות שהתו סול חוזר על עצמו פעמיים. פעם אחת כסול בקר ובפעם השנייה כסול במול (התו השביעי בסולם). בנוסף הסולם מדלג על התו פה, לכן בשביל לתקן את התו סול במול עלינו לשנות אותו לתו התואם לו*, שהוא, פה דיאז.

*למדנו על אנהרמוניה בשיעור הראשון. התווים סול במול ופה דיאז הם תאומים.

דוגמה נוספת:

בשתי התיבות הראשונות ניתן לראות שהתו סול חוזר על עצמו פעמיים, פעם אחת כסול בקר ובפעם השנייה כסול דיאז. בנוסף לכך התו לה חסר. לעומת זאת, בתיבה השלישית והרביעית מופיעים כל שמות התווים (מי, פה, סול, לה, סי, דו, רה). כיוון שהתו סול דיאז הוחלף בלה במול, הצליל התאום לו.

רשימת הסולמות המז'ורים

דו מז'ור

סול מז'ור

רה מז'ור

לה מז'ור

מי מז'ור

סי מז'ור

פה דיאז מז'ור

דו דיאז מז'ור

פה מז'ור

סי במול מז'ור

מי במול מז'ור

לה במול מז'ור

רה במול מז'ור

סול במול מז'ור

דו במול מז'ור

סדר סימני ההיתק

אם תחקרו מעט את רשימת הסולמות המז’ורים תוכלו לראות שבכל סולם מז’ורי יש סימני היתק מסוג אחד-כלומר שאין שילוב של סימני הבמול והדיאז.

נוסף על כך, אם תפתחו את הכרטיסיות לפי הסדר, תוכלו להבחין שסימני ההיתק מצטברים מסולם לסולם. סדר סימני ההיתק הקבועים בכל הסולמות זהה ובכל סולם ישנה כמות שונה של דיאזים או במולים. לדוגמה: בסולם סול מז’ור יש דיאז אחד-פה דיאז ובסולם רה מז’ור יש שני דיאזים-פה דיאז ודו דיאז. אם נמשיך לסולם לה מז’ור נראה שלסימני ההיתק בסולם הקודם מצטרף עוד סימן היתק (סול דיאז) וכן הלאה.

בסולמות הכוללים במולים נוכל לראות סדר שונה של סימני היתק. בסולם פה מז’ור יש במול אחד-סי במול. בסולם סי במול מז’ור יש שני במולים-סי במול ומי במול. ואם נמשיך יצטברו עוד ועוד במולים.

סדר הדיאזים המצטברים הוא: פה דו סול רה לה מי וסי.

וסדר הבמולים הוא הפוך: סי מי לה רה סול דו ופה.

מומלץ לזכור את סדר סימני ההיתק בעל פה.

מעגל הקווינטות – טכניקה נוספת למציאת הסולם המז’ורי

למדנו על נוסחת הסולם המז’ורי שמאפשרת לנו למצוא את התווים של הסולם המז’ורי באמצעות המרווחים בין הצלילים. יש טכניקה נוספת שמאפשרת לנו למצוא את התווים של הסולם המז’ורי באמצעות סדר סימני ההיתק.

בגלל שאנו יודעים את סדר סימני ההיתק, אם נדע את הכמות ואת הסוג (במול או דיאז) של סימני ההיתק בכל סולם, נוכל לדעת את התווים שלו. לדוגמה: אם ידוע לנו כי בסולם לה מז’ור יש שלושה דיאזים נוכל לגלות את הדיאזים באמצעות סדר הדיאזים. על פי סדר הדיאזים, הדיאז הראשון הוא פה השני הוא דו והשלישי הוא סול ולכן בלה מז’ור יש פה דו וסול והוא מורכב מהצלילים: לה סי דו רה מי פה סול ולה.

על מנת לדעת את כמות הדיאזים בכל סולם נשתמש בכלי ששמו “מעגל הקווינטות”.

קווינטה היא למעשה מרווח מוסיקלי של חמישה תווים. כאשר אנו מחשבים מרווח מוסיקלי עלינו להכליל בספירה את הצליל בו התחלנו ואת הצליל בו סיימנו. מעגל הקווינטות בנוי על קווינטות שבניהם שלושה וחצי טונים. לדוגמה: המרווח בין הצליל דו לצליל סול הוא קווינטה כיוון שבין הצליל דו לסול יש חמישה צלילים (דו, רה, מי, פה וסול). בנוסף בין הצליל דו לסול יש שלושה וחצי טונים ולכן זו הקווינטה המתבקשת במעגל הקווינטות.

מעגל הקווינטות הוא דומה לשעון, כאשר בשעה 12 מופיע הצליל דו. החל מהצליל דו עולים על פי הקווינטות בכיוון השעון ויורדים על פי הקווינטות נגד כיוון השעון. כך נוצר לנו מעגל שכולל את כל הצלילים.

כידוע, לסולם דו מז’ור – השעה 12, אין שום סימני היתק. כאשר אנו עולים מדו קווינטה (זזים בכיוון השעון במעגל), נגיע לסולם סול מז’ור. לסולם זה סימן היתק אחד. אם נמשיך לעלות קווינטה, נגיע לרה מז’ור שכולל 2 סימני היתק. משם נמשיך ללה שכולל 3 סימני היתק, מי שכולל 4 סימני היתק וכו’.

בעלייה במעגל (תזוזה בכיוון השעון), סימני ההיתק שיצטברו יהיו דיאזים. הם יצטברו על פי הסדר שלמדנו – פה, דו, סול, רה, לה מי וסי. כלומר בגלל שידוע שבמי מז’ור 4 דיאזים (עלינו 4 קווינטות מדו/ 4 שעות מ12) נוכל להבין על פי סדר סימני ההיתק שבסולם יש פה דיאז, דו דיאז, סול דיאז ורה דיאז (ארבעת התווים הראשונים בסדר). מכאן שהסולם הוא: מי, פה דיאז, סול דיאז, לה, סי, דו דיאז, רה דיאז ומי.

בירידה במעגל (תזוזה נגד כיוון השעון), סימני ההיתק שיצטברו יהיו במולים. הם יצטברו על פי הסדר ההפוך – סי, מי, לה, רה, סול, דו ופה. כלומר אם נרד שלוש קווינטות מדו, נגיע לצליל מי במול. בגלל שירדנו 3 קווינטות, ניתן להבין שבמי במול מז’ור יש 3 במולים והם על פי סדר סימני ההיתק: סי במול, מי במול ולה במול. מכאן שהסולם הוא: מי במול, פה, סול, לה במול, סי במול, דו, רה ומי במול.

כמה נקודות שחשוב לשים לב אליהן בנוגע למעגל

בשעות 5,6 ו7 יש תופעה של אנהרמוניה בין הסולמות – דו במול וסי, סול במול ופה דיאז, רה במול ודו דיאז. מדובר בסולמות שנשמעים אותו דבר והצלילים בניהם אנהרמוניים זה לזה.
הצליל מעל הצליל סי במעגל הוא פה דיאז. אמנם אם עולים חמישה תווים מהצליל סי נגיע לפה (סי, דו, רה, מי, פה) אבל אם נעלה 3.5 טון מהצליל סי נגיע לצליל פה דיאז או סול במול. הצליל הבא יהיה פה דיאז ולא סול במול, זאת על מנת לשמר על מרווח של חמישה צלילים. נוסף על כך מפה דיאז ממשיכים לדו דיאז מאותה סיבה.
מאותה סיבה שצוינה בנקודה הקודמת מגיעים בירידה מהצליל פה לצליל סי במול.
אם תסתכלו על מעגל הקווינטות מהצליל פה עד לצליל סי (עם כיוון השעון) תוכלו להבחין בסדר סימני ההיתק של הדיאזים- פה, דו, סול, רה, לה, מי וסי. זה יכול להקל עליכם לזכור את סדר סימני ההיתק ואת מעגל הקווינטות בעל פה.

זיהוי הסולם באמצעות מעגל הקווינטות

כאשר יורדים במעגל הקווינטות (נגד כיוון השעון), עוברים בסולם פה מז’ור ובסולמות של הצלילים הכוללים במול – סי במול מז’ור, מי במול מז’ור, לה במול מז’ור וכו’. בזכות ההבנה הזאת תוכלו לזכור אילו סולמות נמצאים מעל דו במעגל הקווינטות (עם כיוון השעון) או מתחת לדו במעגל הקווינטות (נגד כיוון השעון). אם שם הסולם הוא “X במול מז’ור” או פה מז’ור, הוא נמצא מתחת לדו. אם הוא לא פה מז’ור ולא “X במול מז’ור” הוא מעל דו מז’ור (בהנחה שהוא לא דו מז’ור עצמו כמובן).

כך אם תרצו לדעת לדוגמה את סימני ההיתק של הסולם סי מז’ור ללא הציור של מעגל הקווינטות, תוכלו לדעת שהוא לא שייך לקבוצה “פה והבמולים”. כלומר, אין בשם “סי מז’ור” את המילה במול ומכיוון שלא מדובר בסולם פה מז’ור אלא בסולם סי מז’ור אנחנו מבינים שצריך לעלות במעגל הקווינטות. נעלה מדו קווינטה ונגיע לסול. מסול נעלה עוד קווינטה ונגיע לרה. מרה נעלה עוד קווינטה ונגיע ללה. מלה נעלה עוד קווינטה ונגיע למי. ממי נעלה עוד קווינטה ונגיע לסי. עלינו 5 קווינטות לכן בסי מז’ור יש 5 דיאזים שהם על פי סדר סימני ההיתק: פה דיאז, דו דיאז, סול דיאז, רה דיאז ולה דיאז. מכאן שהסולם סי מז’ור הוא: סי, דו דיאז, רה דיאז, מי, פה דיאז, סול דיאז, לה דיאז וסי.

דוגמה נוספת- לה במול מז’ור. בגלל שהשם של הסולם כולל את המילה “במול” אנחנו מבינים שהוא שייך לקבוצה “פה והבמולים”. כלומר, הסולם נמצא מתחת לדו מז’ור במעגל הקווינטות. נרד קווינטות מהצליל דו- מדו נגיע לפה (דו, סי, לה, סול, פה- חמישה צלילים ו3.5 טון). פה לסי במול, סי במול למי במול, מי במול ללה במול. ירדנו 4 קווינטות ולכן לסולם לה במול מז’ור יש 4 במולים שהם על פי סדר סימני ההיתק: סי במול, מי במול, לה במול ורה במול. מכאן שהסולם לה במול מז’ור הוא: לה במול, סי במול, דו, רה במול, מי במול, פה, סול ולה במול.

כעת, אתם יודעים מה הוא הסולם המז’ורי וכיצד לגלות את התווים של סולם מז’ורי נתון. למדתם שתי טכניקות לגילוי התווים של הסולם המז’ורי – אחת באמצעות נוסחה והשנייה באמצעות מעגל הקווינטות. מה הטכניקה הכי מומלצת בעיניי? להכיר ולזכור את כל הסולמות המז’ורים וסימני ההיתק שלהם. בשביל לעשות זאת תצטרכו בעיקר להתאמן על הסולמות ולתרגל אותם. תוכלו למצוא כאן למטה תירגולים לחומר הנלמד בשיעור. אם השיעור עזר לכם ואתם רוצים להביע את הערכתם, אתם מוזמנים להגיב לסרטון היוטיוב של השיעור. תודה רבה ובהצלחה בתירגול:)