המרווחים

המרווחים הגנרים

המרווח הגנרי מבטא את המרחק בין שני צלילים על פי סדר התווים (ללא חשיבות לכמות הטונים בין הצלילים). במילים אחרות, הוא מבטא את המרווח המוסיקלי על פי כמות ה”צעדים” מהצליל הראשון של המרווח לצליל השני.

כאשר אנו מחשבים מרווח גנרי עלינו להכליל בספירה את התו בו התחלנו ואת התו בו סיימנו. נעלה על פי סדר התווים מהצליל הראשון של המרווח עד לצליל השני. לדוגמה: המרווח בין דו ללה הוא שישה צלילים – 1.דו 2.רה 3.מי 4.פה 5.סול 6.לה. דוגמה נוספת: המרווח בין פה לסי הוא ארבעה צלילים – 1.פה 2.סול 3.לה 4.סי.

בשיטה הזאת אין חשיבות לכמות הטונים שבין הצלילים. לכן המרווח הגנרי בין פה דיאז לסי במול זהה למרווח הגנרי בין פה בקר לסי בקר על אף שבין פה דיאז לסי במול יש שני טונים ובין פה בקר לסי בקר יש שלושה טונים. כלומר – אין חשיבות לסימני ההיתק במדידה מהסוג הזה.

לכל מרווח גנרי יש שם ייחודי הנקבע על פי מספר התווים בין הצלילים. שמות המרווחים הם:

1.פרימה – מרווח של תו אחד. לדוגמה: המרווח בין דו לדו, המרווח בין מי למי דיאז, המרווח בין סול במול לסול בקר ועוד.
2.סקונדה – מרווח של שני תווים (מרווח בין תו לתו שאחריו בסדר התווים). לדוגמה: המרווח בין דו לרה, המרווח בין סי לדו, המרווח בין סול במול ללה ועוד. 
3.טרצה – מרווח של שלושה תווים. לדוגמה: המרווח בין סול לסי, המרווח בין מי לסול דיאז, המרווח בין פה במול ללה ועוד.
4.קוורטה – מרווח של ארבעה תווים. לדוגמה: המרווח בין דו לפה, המרווח בין פה לסי במול, המרווח בין סי במול למי ועוד.
5.קווינטה – מרווח של חמישה תווים. לדוגמה: המרווח בין מי לסי, המרווח בין פה דיאז לדו, המרווח בין דו במול לסול ועוד.
6.סקסטה – מרווח של שישה תווים. לדוגמה: המרווח בין סי לסול, המרווח בין לה במול לפה, המרווח בין רה במול לסי ועוד.
7.ספטימה – מרווח של שבעה תווים. לדוגמה: המרווח בין דו לסי, המרווח בין מי לרה דיאז, המרווח בין סי במול ללה במול ועוד.
8.אוקטבה – מרווח של שמונה תווים. לדוגמה: המרווח בין דו לדו שמעליו, המרווח בין סול לסול דיאז שמעליו, המרווח בין סי במול לסי בקר שמעליו ועוד.