אקורדים
שיעור חמישי בתיאוריה מוסיקלית
מה נלמד השיעור?
בשיעור האחרון למדנו על המרווחים. למדנו על מספר גישות למדידת מרווחים בין שני צלילים – מדידה של מרווח גנרי (על פי סדר התווים), מדידה של מרווח כמותי (על פי כמות הטונים בין הצלילים) ומדידה של מרווח ספציפי (על פי סדר התווים וכמות הטונים בין הצלילים יחד).
בשיעור הזה אנחנו נעסוק באקורדים ונלמד על מבנה האקורדים המשולשים והמרובעים. לפני שנתחיל בשיעור, אני ממליץ לכם לעבור על השיעור הקודם ועל התרגולים שלו, מכיוון שהשיעור הזה מבוסס על הידע במרווחים שלמדתם בשיעור האחרון.
המוסיקה המערבית מורכבת ממלודיה (מנגינה) והרמוניה (חיבור צלילים). מלודיה היא רצף של צלילים בודדים המתנגנים זה אחר זה- כלומר מנגינה. לעומת זאת, ההרמוניה מורכבת ממספר צלילים שונים המתנגנים בו זמנית. התפקיד העיקרי של ההרמוניה הוא להעניק שכבה תומכת למנגינה ולהעניק למוסיקה רבדים של עומק, אווירה, רגש, מתח ופתרון.
מה הוא אקורד?
אקורד הוא חיבור של שלושה צלילים או יותר, המתנגנים בו זמנית. לדוגמה, הצלילים: דו, רה, סול וסי יוצרים לנו ביחד אקורד. האקורדים מהווים את הבסיס של ההרמוניה ביצירות מוסיקליות. כאשר מספר אקורדים מתנגנים זה אחר זה הם יוצרים “מהלך הרמוני” המעניק למוסיקה תחושה של תנועה ובמקרים רבים מתח ופתרון.
אקורדים הכוללים שלושה צלילים מכונים “אקורדים משולשים” ואקורדים הכוללים ארבעה צלילים מכונים “אקורדים מרובעים”.
לכל האקורדים יש צליל יסוד, ממש כמו בסולמות. לכל אקורד סימון המציג את צליל היסוד ואת המבנה של האקורד. צליל היסוד של האקורד נכתב באנגלית (למדנו את שמות התווים באנגלית בשיעור הראשון). דוגמאות לסימוני אקורדים: C, Fm7, Amaj7.
מבנה האקורד המשולש
ישנם ארבעה סוגים עיקריים של אקורדים משולשים (אקורדים בעלי שלושה צלילים): אקורד מז’ורי, אקורד מינורי, אקורד מוקטן ואקורד מוגדל. ארבעת האקורדים הללו בנויים מאותם מרווחים העולים מעל לצליל היסוד: טרצה (מרווח של שלושה צלילים מצליל היסוד) וקווינטה (מרווח של חמישה צלילים מצליל היסוד).
האקורד המז’ורי
המרווחים העולים מעל צליל היסוד באקורד המז’ורי הם: טרצה גדולה וקווינטה זכה. אם נרצה לדוגמה לבנות את האקורד דו מז’ור, נעלה טרצה גדולה מהתו דו ונגיע לתו מי ולאחר מכן נעלה קווינטה זכה מהתו דו ונגיע לתו סול. כלומר שהאקורד “דו מז’ור” כולל את התווים דו, מי וסול – כאשר התו דו הוא צליל היסוד, התו מי הוא צליל הטרצה והתו סול הוא צליל הקווינטה.
כדי לסמן את האקורד המז’ורי כותבים את שם צליל היסוד של האקורד (באנגלית כמובן) ללא שום סימן נוסף. לדוגמה, אקורד דו מז’ור יסומן כ- C. האקורד לה במול מז’ור יסומן כ- ♭A וכן הלאה. מדובר באקורד היחיד שלא דורש סימן מיוחד – אלא רק את שם הצליל היסודי.
למרות שלא נהוג לסמן את האקורד המז’ורי, יש הנוהגים לסמן את האקורד עם האות M (אם גדולה) לאחר שם צליל היסוד. לדוגמה: FM – פה מז’ור, C♯M – דו דיאז מז’ור וכן הלאה. בנוסף לכך במוסיקת ג’אז משתמשים לעיתים בסימן של משולש (Δ) כדי לסמן אקורד מז’ורי (לדוגמה: GΔ – סול מז’ור).
האקורדים המז’ורים נחשבים לאקורדים מאוד נפוצים. בתרבות המערבית נהוג לייחס לסאונד של האקורד המז’ורי תחושות של אופטימיות ושמחה כאשר הוא מתנגן לבדו (כאשר לא מופיעים לפניו או אחריו עוד אקורדים).
האקורד המינורי
המרווחים העולים מעל צליל היסוד באקורד המינורי הם: טרצה קטנה וקווינטה זכה. אם נרצה לדוגמה לבנות את האקורד דו מינור, נעלה טרצה קטנה מהתו דו ונגיע לתו מי במול ולאחר מכן נעלה קווינטה זכה מהתו דו ונגיע לתו סול. כלומר שהאקורד “דו מינור” כולל את התווים דו, מי במול וסול – כאשר התו דו הוא צליל היסוד, התו מי במול הוא צליל הטרצה והתו סול הוא צליל הקווינטה.
כדי לסמן את האקורד המינורי כותבים את האות “m” (אם קטנה) לאחר שם צליל היסוד. לדוגמה, אקורד דו מינור יסומן כ- Cm. האקורד פה דיאז מינור יסומן כ- F♯m וכן הלאה.
במוסיקת ג’אז נהוג לסמן את האקורד המינורי באמצעות סימן של מינוס (-). לדוגמה האקורד סי במול מינור יסומן כך: –♭B.
גם האקורדים המינורים נחשבים לאקורדים מאוד נפוצים. בתרבות המערבית נהוג לייחס לסאונד של האקורד המינורי תחושה של עצב כאשר הוא מתנגן לבדו.
האקורד המוקטן
המרווחים העולים מעל צליל היסוד באקורד המוקטן הם: טרצה קטנה וקווינטה מוקטנת. אם נרצה לדוגמה לבנות את האקורד דו מוקטן, נעלה טרצה קטנה מהתו דו ונגיע לתו מי במול ולאחר מכן נעלה קווינטה מוקטנת מהתו דו ונגיע לתו סול במול. כלומר שהאקורד “דו מוקטן” כולל את התווים דו, מי במול וסול במול – כאשר התו דו הוא צליל היסוד, התו מי במול הוא צליל הטרצה והתו סול במול הוא צליל הקווינטה.
כדי לסמן את האקורד המוקטן כותבים את האותיות “dim” שהן למעשה קיצור של המילה diminished (“מוקטן” באנגלית). לדוגמה, אקורד דו מוקטן יסומן כ- Cdim. האקורד מי במול מוקטן יסומן כ- E♭dim וכן הלאה.
במוסיקת ג’אז נהוג לסמן את האקורד המוקטן באמצעות סימן של עיגול (° או ○). לדוגמה האקורד רה מוקטן יסומן כך: °D.
האקורדים המוקטנים אינם כל כך נפוצים ביחס לאקורדים המז’ורים והמינורים. בתרבות המערבית נהוג לייחס לסאונד של האקורד המוקטן תחושות של מסתורין, מתח ודרמטיות כאשר הוא מתנגן לבדו.
האקורד המוגדל
המרווחים העולים מעל צליל היסוד באקורד המוגדל הם: טרצה גדולה וקווינטה מוגדלת. כלומר שאם נרצה לבנות את האקורד דו מוגדל, נעלה טרצה גדולה מהתו דו ונגיע לתו מי ולאחר מכן נעלה קווינטה מוגדלת מהתו דו ונגיע לתו סול דיאז. כלומר שהאקורד “דו מוגדל” כולל את התווים דו, מי וסול דיאז – כאשר התו דו הוא צליל היסוד, התו מי הוא צליל הטרצה והתו סול דיאז הוא צליל הקווינטה.
כדי לסמן את האקורד המוגדל כותבים את האותיות “aug” שהן למעשה קיצור של המילה augmented (“מוגדל” באנגלית). לדוגמה, אקורד דו מוגדל יסומן כ- Caug. האקורד לה במול מוגדל יסומן כ- A♭aug וכן הלאה.
במוסיקת ג’אז נהוג לסמן את האקורד המוגדל באמצעות סימן של פלוס (+). לדוגמה האקורד לה מוגדל יסומן כך: +A.
גם האקורדים המוגדלים אינם כל כך נפוצים ביחס לאקורדים המז’ורים והמינורים. בתרבות המערבית נהוג לייחס לסאונד של האקורד המוגדל תחושות של נוסטלגיה ו”ריחוף” כאשר הוא מתנגן לבדו.
האקורדים כמגדל של טרצות
מכיוון שהמרחק בין צליל הטרצה לצליל הקווינטה באקורדים המשולשים הוא מרחק של טרצה (כלומר שלושה צלילים), ניתן להתייחס לאקורדים המשולשים גם כמגדל של שתי טרצות הנבנות אחת על גבי השנייה. על פי החשיבה הזאת:
- אקורד מז’ורי מורכב מטרצה גדולה שמעלייה טרצה קטנה.
- אקורד מינורי מורכב מטרצה קטנה שמעלייה טרצה גדולה.
- אקורד מוקטן מורכב מטרצה קטנה שמעלייה טרצה קטנה.
- אקורד מוגדל מורכב מטרצה גדולה שמעלייה טרצה גדולה.
מעבר לכך שמדובר בטכניקה נוספת לבניית אקורדים משולשים, התובנה הזו תהיה חשובה במיוחד כאשר נרצה להרחיב את האקורד המשולש לאקורד מרובע, ואפילו להוסיף צלילים נוספים ולהעשיר את האקורד.
אקורדים מרובעים
עד כה התעסקנו באקורדים משולשים – אקורדים הכוללים שלושה צלילים. עכשיו הגיע הזמן להוסיף צליל נוסף לאקורדים המשולשים שאנחנו מכירים וליצור אקורדים מרובעים.
האקורד המרובע המסורתי נבנה על ידי הוספת טרצה נוספת מעל לצליל הקווינטה של האקורד המשולש – דבר היוצר למעשה ספטימה מעל לצליל השורש של האקורד.
הספטימה באקורד המז’ורי, המינורי והמוגדל
באקורדים מז’ורים ומינורים ניתן להוסיף ספטימה קטנה או גדולה מעל צליל הבסיס על מנת להמשיך את הבנייה ההרמונית וליצור אקורד מרובע.
הוספת ספטימה קטנה תוסיף לאקורד את הסימן 7 (seven). כמו לדוגמה C7, אקורד דו מז’ור עם ספטימה קטנה מצליל היסוד: דו, מי, סול וסי במול. דוגמה נוספת- Fm7, אקורד פה מינור עם ספטימה קטנה מצליל היסוד. התווים של האקורד הזה הם: פה, לה במול, דו ומי במול.
הוספת ספטימה גדולה תוסיף לאקורד את הסימן maj7 המכונה major seven. כמו לדוגמה Cmaj7, אקורד דו מז’ור עם ספטימה גדולה מצליל היסוד: דו, מי, סול וסי. דוגמה נוספת- (Am(maj7, אקורד לה מינור עם ספטימה גדולה מצליל היסוד: לה, דו, מי וסול דיאז.
גם באקורדים מוגדלים הוספת ספטימה קטנה לאקורד תוסיף את הסימן 7 וספטימה גדולה תוסיף את הסימן maj7. ההבדל היחיד הוא שבגלל שהקווינטה מוגדלת, המרחק בין צליל הקווינטה לצליל הספטימה יהיה מצומצם יותר – טרצה מוקטנת באקורד עם 7 וטרצה קטנה באקורד עם maj7.
הספטימה באקורד המוקטן
הוספת ספטימה לאקורד מוקטן היא דבר מעט יותר מורכב. לאקורדים המוקטנים ניתן להוסיף ספטימה קטנה, ספטימה גדולה או ספטימה מוקטנת.
אקורד מוקטן הכולל ספטימה מוקטנת מעל צליל השורש מכונה אקורד מוקטן שבע (diminished seventh) והוא יסומן כך: dim7 או °7. כמו לדוגמה Adim7, אקורד לה מוקטן עם ספטימה מוקטנת מצליל היסוד. התווים של האקורד הזה הם: לה, דו, מי במול וסול במול.
שימו לב שבניית ספטימה מוקטנת יוצרת טרצה קטנה מצליל הקווינטה – דבר הממשיך את בניית הטרצות הקטנות באקורד המוקטן ויוצר מגדל של שלוש טרצות קטנות מצליל היסוד.
אקורד מוקטן הכולל ספטימה קטנה מעל צליל השורש מכונה אקורד חצי-מוקטן (half-diminished seventh) ויסומן כך ø7. כמו לדוגמה Aø7, אקורד לה חצי מוקטן (אקורד לה מוקטן עם ספטימה קטנה מעל צליל השורש). התווים של האקורד הזה הם: לה, דו, מי במול וסול.
יש המכנים את האקורד החצי מוקטן- אקורד מינור שבע עם קווינטה מוקטנת, ומסמנים אותו כך: (m7(♭5. מכיוון שמה שמבדיל בין האקורד הm7 (מינור שבע) לאקורד החצי מוקטן הוא צליל הקווינטה – באקורד מינורי קווינטה זכה ובאקורד חצי מוקטן קווינטה מוקטנת (5♭).
אקורד מוקטן הכולל ספטימה גדולה מעל צליל השורש מכונה diminished major seventh ויסומן כך (dim(maj7. כמו לדוגמה (Adim(maj7, אקורד לה מוקטן עם ספטימה גדולה מצליל היסוד. התווים של האקורד הזה הם: לה, דו, מי במול וסול דיאז.
רשימת סוגי האקורדים המשולשים והמרובעים
| שם האקורד | סימון | מבנה | דוגמה | הקלטה |
|---|---|---|---|---|
|
מז’ור (major) |
ללא סימון / M גדולה / Δ |
טרצה גדולה וקווינטה זכה |
|
|
|
מינור (minor) |
m קטנה / – |
טרצה קטנה וקווינטה זכה |
|
|
|
מוקטן (diminished) |
dim / o |
טרצה קטנה וקווינטה מוקטנת |
|
 |
|
מוגדל (augmented) |
+ / aug |
טרצה גדולה וקווינטה מוגדלת |
|
|
|
שבע (seventh) |
7 |
טרצה גדולה, קווינטה זכה וספטימה קטנה / מז’ור עם ספטימה קטנה |
|
|
|
מיז’ור שבע (major seventh) |
maj7 / Δ7 |
טרצה גדולה, קווינטה זכה וספטימה גדולה / מז’ור עם ספטימה גדולה |
|
|
|
מינור שבע (minor seventh) |
m7 / -7 |
טרצה קטנה, קווינטה זכה וספטימה קטנה / מינור עם ספטימה קטנה |
|
|
|
מינור מיז’ור שבע (minor major seventh) |
m(maj7) / -Δ7 |
טרצה קטנה, קווינטה זכה וספטימה גדולה / מינור עם ספטימה גדולה |
|
|
|
מוגדל שבע (augmented seventh) |
aug7 / +7 |
טרצה גדולה, קווינטה מוגדלת וספטימה קטנה / מוגדל עם ספטימה קטנה |
|
|
|
מוגדל מיז’ור שבע (augmented major seventh) |
aug(maj7) / +Δ7 |
טרצה גדולה, קווינטה מוגדלת וספטימה גדולה / מוגדל עם ספטימה גדולה |
|
|
|
מוקטן שבע (diminished seventh) |
dim7 / o7 |
טרצה קטנה, קווינטה זכה וספטימה גדולה / מינור עם ספטימה גדולה |
|
|
|
חצי מוקטן (half-deminished seventh) |
ø7 / m7(♭5) |
טרצה קטנה, קווינטה מוקטנת וספטימה קטנה / מוקטן עם ספטימה קטנה |
|
|
|
מוקטן מיז’ור שבע (deminished major seventh) |
dim(maj7) / oΔ7 |
טרצה קטנה, קווינטה מוקטנת וספטימה גדולה / מוקטן עם ספטימה גדולה |
|
|
אקורדים בגיטרה
עד כה דיברנו על זיהוי הצלילים של האקורד באמצעות המבנה של האקורד (המרווחים הנבנים מעל צליל היסוד שלו). עכשיו הגיע הזמן לתרגם את הידע הזה לגיטרה – כלי נגינה הרמוני שמרבה לנגן אקורדים.
בשיעור הראשון למדנו על התווים בגיטרה. להזכירכם, הנה איור של מפת התווים על הגיטרה.
צלילי האקורדים זהים בכל כלי הנגינה. לכן, כדי לנגן אקורד בגיטרה עלינו לנגן את צלילי האקורד – בדיוק כמו בפסנתר.
בדרך כלל, הצליל הנמוך ביותר באקורד יהיה צליל היסוד. בהתאם לכך, באחד מהמיתרים הנמוכים של הגיטרה (E, A או G) ינוגן צליל היסוד של האקורד. מעל צליל היסוד ינוגנו שאר צלילי האקורד כאשר ניתן להכפיל את הצלילים במידת הצורך.
ניקח לדוגמה את האקורד Em. האקורד מי מינור מתחיל מצליל היסוד “מי”. אקורד מינורי כולל טרצה קטנה מצליל היסוד וקווינטה זכה מצליל היסוד. טרצה קטנה היא שלושה צעדים בסדר התווים (1.מי 2.פה 3.סול) וטון וחצי (0.5:מי לפה 1:פה לפה דיאז 1.5:פה דיאז לסול). כלומר, צליל הטרצה הוא סול.
קווינטה זכה היא חמישה צעדים בסדר התווים (1.מי 2.פה 3.סול 4.לה 5.סי) ושלושה וחצי טונים (0.5: מי לפה 1: פה לפה דיאז 1.5: פה דיאז לסול 2: סול לסול דיאז 2.5: סול דיאז ללה 3: לה ללה דיאז 3.5: לה דיאז לסי). כלומר, צליל הקווינטה הוא סי.
מכאן שצלילי האקורד מי מינור הם: מי, סול וסי.
המיתרים הפתוחים של הגיטרה הם: 1.מי 2.לה 3.רה 4.סול 5.סי 6.מי. שימו לב שחלק מהצלילים של המיתרים הפתוחים הם צלילים מהאקורד מי מינור (הצלילים שהדגשתי). למעשה, רק הצלילים לה ורה הם מחוץ לאקורד.
מכיוון שלחיצה על הסריגים מעלה את גובה הצליל, נעלה את הצלילים לה ורה לצלילי האקורד.
נתחיל במיתר השני: לה פתוח. אם נלחץ על הסריג הראשון במיתר לה נעלה בחצי טון לצליל סי במול – צליל שלא שייך לאקורד. אם נלחץ על הסריג השני במיתר לה נעלה בטון שלם לצליל סי – שהוא צליל אקורד. לכן כדי “לתקן” את המיתר השני כך שיתאים לאקורד, נלחץ על הסריג השני שלו.
נמשיך למיתר השלישי: רה פתוח. אם נלחץ על הסריג הראשון במיתר רה נעלה בחצי טון לצליל רה דיאז – צליל שלא שייך לאקורד. אם נלחץ על הסריג השני במיתר רה נעלה בטון שלם לצליל מי – שהוא צליל אקורד. לכן כדי “לתקן” את המיתר השלישי כך שיתאים לאקורד, נלחץ על הסריג השני שלו.
מכאן שהאקורד “מי מינור” יראה כך על הגיטרה:
שימו לב שצליל היסוד של האקורד מי מינור הוא מי, והמיתר הנמוך (בגיטרה הוא מכונה המיתר השישי) מנגן את הצליל מי.
יש עוד הרבה דרכים לנגן את האקורד מי מינור על הגיטרה בפוזיציות שונות. אך מאחורי כולן יש הגיון דומה שבו מתאימים את גובה התווים בגיטרה לתווים של האקורד.
בואו ננסה לבנות אקורד נוסף על הגיטרה – D7. האקורד D7 הוא אקורד מז’ורי עם ספטימה קטנה, וצליל היסוד שלו הוא “רה”. הפעם נמצא את צלילי האקורד בתפיסה של “מגדל הטרצות”. לאקורד מז’ורי יש טרצה גדולה שמעלייה טרצה קטנה (צליל הקווינטה נמצא טרצה קטנה מעל לצליל הטרצה באקורד המז’ורי). בגלל ה”7″ – האקורד כולל גם ספטימה קטנה מצליל היסוד – שהיא טרצה קטנה מצליל הקווינטה.
טרצה גדולה היא שלושה צעדים (1.רה 2.מי 3.פה) ושני טונים (0.5: רה למי במול 1:מי במול למי 1.5: מי לפה 2: פה לפה דיאז (/או סול במול – אבל יש לבחור בפה דיאז בגלל מספר הצעדים בין רה לפה). כלומר, צליל הטרצה הוא פה דיאז.
טרצה קטנה (מעל צליל הטרצה) היא שלושה צעדים (1.פה {דיאז} 2.סול 3.לה) וטון וחצי (0.5: פה דיאז לסול 1: סול לסול דיאז 1.5: סול דיאז ללה). כלומר, צליל הקווינטה הוא לה.
טרצה קטנה (מעל צליל הקווינטה) היא שלושה צעדים (1.לה 2.סי 3.דו) וטון וחצי (נחשב 0.5: לה לסי במול, 1: סי במול לסי, 1.5: סי לדו). כלומר, צליל הספטימה הוא דו.
מכאן שצלילי האקורד D7 הם: רה, פה דיאז, לה ודו.
כדי לבנות את האקורד D7, נצטרך קודם כל לדאוג שהצליל הנמוך ביותר באקורד יהיה צליל היסוד – רה. הדרך הפשוטה ביותר לעשות את זה היא פשוט להשתיק את שני המיתרים הראשונים – מי ולה (לא לפרוט על המיתרים או להשתיק אותם עם האגודל). כך שהצליל הנמוך ביותר שישמע יהיה הצליל של המיתר הפתוח השלישי – רה. משם נותרו לנו שלושת המיתרים הפתוחים: סול, סי ומי (המיתר הרביעי, החמישי והשישי).
כדי לעלות את הצליל סול לצליל האקורד הקרוב אליו: לה (עלייה של טון), נלחץ על הסריג השני במיתר.
כדי לעלות את הצליל סי לצליל האקורד הקרוב אליו: דו (עלייה של חצי טון), נלחץ על הסריג הראשון במיתר.
כדי לעלות הצליל מי לצליל האקורד הקרוב אליו: פה דיאז (עלייה של טון), נלחץ על הסריג השני במיתר.
מכאן שהאקורד “רה שבע” יראה כך על הגיטרה:
שימו לב שהסימן X מייצג מיתרים מושתקים.
הגעתם לסיום השיעור ועכשיו אתם יכולים לזהות ולבנות את האקורדים המשולשים והמרובעים. מה שנותר זה רק לתרגל – דפי התרגול נמצאים כרגיל למטה. גם בשני השיעורים הבאים נמשיך להרחיב ולהתעסק באקורדים. אם השיעור עזר לכם ואתם רוצים להביע את הערכתם, אתם מוזמנים להגיב לסרטון היוטיוב של השיעור. תודה רבה ובהצלחה בתרגול:)
שיעורים נוספים בתיאוריה
עקבו אחרינו
דפי התירגול
שיעורים נוספים בתיאוריה
עקבו אחרינו
