קריאת תווים - גובה הצליל

שיעור ראשון בתיאוריה מוסיקלית

נגנים מתחילים? מתקשים לקרוא תווים? המדריך לקריאת גובה הצליל

שלום וברוכים הבאים לשיעור התיאוריה הראשון של האתר למנגן. בשיעור הזה נלמד איך לקרוא תווים. לקריאת התווים יש שני רבדים – האחד הוא גובה הצליל שנעסוק בו בשיעור הנוכחי והשני הוא הקצב (אורך התווים) שנעסוק בו בשיעור הבא. אם אתם יותר אנשים של סרטונים, הכנתי לכם את השיעור גם בוידאו. בכל מקרה אני ממליץ לכם קודם כל לראות את הסרטון, אחר כך לקרוא את השיעור ולעבור עליו עצמאית ולבסוף לפתור את התרגולים בתחתית העמוד. כמובן שאני זמין לשאלות. בהצלחה:)

למה כדאי ללמוד איך לקרוא תווים?

המוסיקה היא שפה. המוסיקה ככל שפה מורכבת ממשפטים (פראזות). המשפטים מורכבים מצלילים הנכתבים על ידי “תווים“. התווים הם למעשה סימנים המסמנים את צלילי המוסיקה ותכונותיהם. הם משמשים לרישום המוסיקה ולהפצתה.
קריאת התווים היא אמצעי חשוב מאוד במוסיקה המאפשר לנגנים ללמוד שירים וקטעים מוסיקליים באופן יעיל ופשוט. היא מקדמת את יכולות הנגינה, מאפשרת להעמיק במוסיקה והיא כלי מאוד חשוב להבנת התיאוריה המוסיקלית ולהעברת המוסיקה.
בשיעור זה נלמד איך לקרוא את גובה הצליל. נלמד להתמצא בחמשה, לקרוא תווים במפתח סול ובמפתח פה. בנוסף נלמד על קריאת תווים בפסנתר ובגיטרה.

מושגי יסוד

חמשה

במוסיקה כותבים את התווים במערכת של חמישה קווים (אופקיים ומקבילים) שנקראת חמשה. החמשה מורכבת מחמישה קווים וארבע בינות (בינה היא הרווח בין הקווים). על הקווים והבינות נכתבים התווים ובאמצעותם הנגן יכול להבדיל בין גבהי הצלילים השונים.

החמשה

מפתח

בראשית החמשה מופיע המפתח. המפתח מסמן את גובה הצלילים הנכתבים אחריו. לדוגמה, אם בראשית החמשה מופיע המפתח סול התווים הנכתבים אחריו מייצגים צלילים הנחשבים לצלילים גבוהים (סופרן ואלט). ישנם כלי נגינה רבים המשתמשים במפתח סול, ביניהם סקסופון, קלרינט, חצוצרה, כינור, חליל צד, חלילית ועוד רבים.

בתמונה שלפניכם מוצגת חמשה שבצידה השמאלי נמצא מפתח סול ובצד הימני ישנו מספור של הקווים והבינות שעליהם ימוקמו התווים.

דוגמה אחרת למפתח נפוץ המשמש כלים המנגנים צלילים נמוכים יותר הוא המפתח פה . התווים הנכתבים אחרי מפתח זה מייצגים צלילים הנחשבים לצלילים נמוכים (טנור ובס) המאפיינים בעיקר כלים בעלי מנעד נמוך, ביניהם גיטרה בס, קונטרבס, צ’לו, בריטון, טובה, טרומבון, קלרינט בס ועוד.

הפסנתר הוא כלי נגינה ייחודי. התווים בעבורו נכתבים בשני המפתחות יחד – מפתח פה ומפתח סול. בדרך כלל התפקיד של היד השמאלית נכתב במפתח פה והתפקיד של היד הימנית נכתב במפתח סול.

קריאת התווים

את התווים אנו קוראים משמאל לימין. המוסיקה המערבית מורכבת משבעה צלילים יסודיים, ומחמישה צלילים הנחשבים לשינוי הצלילים היסודיים (דיאזים ובמולים). שמות התווים היסודיים לפי סדר עולה הם: דו, רה, מי, פה, סול, לה וסי.

שמות התווים חוזרים על עצמם לאורך החמשה בגבהים שונים. ככל שהתו ממוקם גבוה יותר בחמשה, כך גם הצליל גבוה יותר.

זכרו גם את הסדר היורד של הצלילים היסודיים: סי, לה, סול, פה, מי, רה ודו.

התווים במפתח סול

הנה דוגמה לרישום התווים במפתח סול:

ניתן לראות שהתווים דו (נמוך) ורה (נמוך) במפתח סול ממוקמים מתחת לחמשה.

התו רה ממוקם צמוד לקו הראשון של החמשה ולכן ניתן להבדיל בינו לבין צלילים נמוכים יותר ממנו. לעומת זאת התו דו נמוך אינו ממוקם צמוד לחמשה ויש עליו קו ששמו “קו עזר“.

התו מי-ממוקם בשורה הראשונה של החמשה

התו פה-ממוקם בבינה הראשונה של החמשה (בינה=רווח בין שתי שורות)

התו סול-ממוקם בשורה השנייה של החמשה (ניתן לראות שהמפתח סול מקיף את השורה בה הוא נמצא)

התו לה-ממוקם בבינה השנייה של החמשה וכן הלאה…

הצליל דו הממוקם בבינה השלישית גבוה יותר מהצליל דו הנמצא מתחת לחמשה ולכן גם מיקומו בחמשה גבוה יותר.

לפניכם התווים במפתח סול החל מפה נמוך ועד למי גבוה.

כאשר התווים נמצאים מתחת לתו דו נמוך או מעל לתו לה גבוה הם צוברים עוד קווי עזר. התו סי נמוך לדוגמה, נמצא מתחת לקו העזר הראשון. לתו לה נמוך נוסף קו העזר השני וכן הלאה. כנ“ל לגבי תווים העולים מהחמשה. התווים רה נמוך וסול גבוה צמודים לחמשה משני כיווניה.

ככל שתתרגלו את קריאת התווים יותר כך תזכרו את התווים ומיקומם בעל פה.
כתווים בסיסיים זכרו את דו נמוך– הנמצא על קו העזר מתחת לחמשה, סול– הנמצא על הקו השני של החמשה (על הקו אותו מפתח סול מקיף) וסול גבוה– הנמצא צמוד לחמשה מלמעלה.
כך בכל פעם שתתקשו לזהות תו תוכלו לעלות או לרדת מהתווים האלו לפי סדר התווים עד לתו המבוקש.

התווים במפתח פה

קריאת התווים משתנה ממפתח למפתח ולכן התו דו במפתח סול לא ממוקם באותו מקום בו ממוקם התו דו במפתח פה.

הנה דוגמה לרישום התווים במפתח פה:

ניתן לראות שהתו מי ממוקם בקו העזר שמתחת לחמשה (במקום בו נמצא התו דו במפתח סול). התו פה ממוקם צמוד לקו הראשון של החמשה (מתחת לחמשה) וכן הלאה…

שימו לב שמפתח פה יוצא מהקו הרביעי של החמשה ומקיף אותו. בקו זה נמצא התו פה במפתח.

התו דו הנמצא על קו העזר מתחת לחמשה במפתח סול זהה בגובהו לתו דו הנמצא על קו העזר מעל לחמשה במפתח פה. ניתן להתייחס אליו כתו המגשר בין שני המפתחות.

כתווים בסיסיים במפתח זה זכרו את דו– הנמצא על קו העזר מעל לחמשה, פה– הנמצא על הקו הרביעי של החמשה (על הקו אותו מפתח פה מקיף) ופה נמוך– הנמצא צמוד לחמשה מלמטה. לפניכם התווים במפתח פה עם סימון התווים הבסיסיים שכדאי לזכור.

הגדרות "גובה התווים" על פי האתר שלנו (כדאי לדעת לפני שקונים אצלנו תווים…)

במפתח סול

התווים החל מהתו פה הנמצא שלושה קווי עזר מתחת לחמשה עד לתו מי בשורה הראשונה מוגדרים באתר כתווים נמוכים.

התווים החל מהתו פה הנמצא בבינה הראשונה של החמשה עד לתו מי בבינה הרביעית מוגדרים כתווים אמצעיים.

התווים החל מהתו פה בשורה החמישית עד לתו מי הנמצא שלושה קווי עזר מעל החמשה מוגדרים באתר כתווים גבוהים.

במפתח פה (עבור נגני טרומבון)

התווים החל מהתו רה שנמצא מתחת לקו עזר שנמצא מתחת לחמשה עד לתו סול בשורה הראשונה מוגדרים באתר כתווים נמוכים.

התווים החל מהתו לה בבינה הראשונה של החמשה עד לתו סול בבינה הרביעית מוגדרים כתווים אמצעיים.

התווים החל מהתו לה בשורה החמישית עד לתו סול הנמצא שלושה קווי עזר מעל החמשה מוגדרים באתר כתווים גבוהים.

פסנתר ותווים

בפסנתר קלידים שחורים ולבנים. הקלידים השחורים מסודרים לאורך הפסנתר בסדרות של 2 ו3 (בין הסדרות יש מרחק של שני קלידים לבנים).

משמאל לסדרה של שני הקלידים השחורים יש קליד לבן שהוא הצליל דו.
משם ניתן להתקדם ימינה לפי סדר הצלילים העולה ובהתאם להגיע לצלילים גבוהים יותר.

הפסנתר מלא:

שימו לב, התו דו 4 הוא התו דו עם קו העזר מתחת לחמשה במפתח סול .
משם ניתן לעלות לפי סדר התווים העולה בחמשה בנגינת הקלידים מימינו או לרדת לפי סדר התווים היורד בחמשה בנגינת הקלידים משמאלו.

חצי טון הוא המרווח הכי קטן בין שני צלילים (שונים) במוסיקה המערבית. למעשה, הוא המרווח בין צליל אחד לצליל הסמוך לו.

לכן, בשביל לעלות מצליל מסוים בחצי טון, עוברים לקליד שנמצא מימין לצליל שממנו רוצים לעלות (לפי החצים בתמונה למעלה). לדוגמה מהצליל דו לקליד השמאלי בסדרת 2 הקלידים השחורים.

כמובן שבירידה עוברים לקליד הצמוד משמאל. לדוגמה מהצליל פה לצליל מי. דוגמה נוספת: מהצליל סול לקליד השמאלי בסדרת 3 הקלידים השחורים.

סימני היתק

סימני היתק הם סימנים המורים להגביה או להנמיך צליל בחצי טון. כפי שהוזכר מקודם – המוסיקה המערבית מורכבת משבעה צלילים יסודיים ומחמישה צלילים הנחשבים לשינוי הצלילים היסודיים. אותם חמישה צלילים הנחשבים לשינוי הצלילים היסודיים נמצאים במרחק של חצי טון מצלילים יסודיים מסוימים. לכן סימני ההיתק עוזרים לנו, בין היתר, להגדיר את אותם צלילים.

הנה שלושת סימני ההיתק העיקריים במוסיקה המערבית:

דיאז ( ) הוא סימן המורה על העלאה של צליל בחצי טון. לדוגמה, אם נרצה להגדיר את הצליל שגבוה מהצליל סול בחצי טון נקרא לו “סול דיאז“. בפסנתר, מדובר בקליד השחור האמצעי בסדרת 3 הקלידים השחורים.
במול ( ) הוא סימן המורה על הורדה של צליל בחצי טון. לדוגמה, אם נרצה להגדיר את הצליל שנמוך מהצליל סי בחצי טון נקרא לו “סי במול“. בפסנתר, מדובר בקליד השחור הימני בסדרת 3 הקלידים השחורים.
בקר ( ) הוא סימן המורה על ביטול סימני ההיתק הקודמים לו (ביטול ההורדה או ההעלאה של הצליל בחצי טון). כלומר הוא מורה על נגינה של הצליל היסודי.

*חשוב לציין שהסימנים דיאז ובמול לא מצביעים תמיד על צליל שאינו יסודי. קראו על “אנהרמוניה” בהמשך השיעור.

בפסנתר, הצלילים שאינם יסודיים הם הקלידים השחורים והצלילים היסודיים הם הקלידים הלבנים. ניתן לראות כי בין הצלילים מי-פה וסי-דו אין שום קליד שחור. זאת מכיוון שאין בין הצלילים האלה צליל שאינו יסודי.

בגיטרה הצלילים שאינם יסודיים נמצאים בשריגים שבין שני צלילים יסודיים (אם יש בין שני הצלילים היסודיים האלו צליל שאינו יסודי).
בכלי נשיפה, לכל צליל שאינו יסודי יש אצבוע משלו בדרך כלל.

סימני ההיתק מופיעים על התווים בשתי צורות: סימני היתק ארעיים וסימני היתק קבועים.

סימני היתק ארעיים

סימני ההיתק הארעיים (זמניים) נרשמים לצד התו ומשנים אותו ואת התווים הזהים לו עד סוף התיבה הנתונה או עד סימן ההיתק הבא החל על אותו התו. סוף התיבה מסומן בקו אנכי המפריד בין התווים.

הסבר התווים שבתמונה

בתיבה הראשונה, בגלל שלתו סול השני יש סימן של דיאז, גם התו סול שאחריו בתיבה (התו הרביעי) הוא סול דיאז.

בתיבה השניה, התו סול חוזר להיות יסודי כיוון שמדובר בתיבה חדשה. מכיוון שהתו לאחר התו פה דיאז כולל את הסימן “בקר“ הוא צליל יסודי והוא זהה לפה הנמצא לפני התו פה דיאז.

בתיבה השלישית, התו השני הוא לה במול בגלל סימן ההיתק. התו שלאחריו קיבל את סימן ההיתק “דיאז“ ולכן התו הוא לה דיאז. התו האחרון הוא לה דיאז בגלל שהסימן ההיתק האחרון (דיאז) משנה כל תו “לה“ עד סוף התיבה.

סימני היתק קבועים

סימני ההיתק הקבועים נרשמים לצד המפתח. הם נרשמים על השורה של התו המשתנה לכל אורך התווים. הם משנים את אותו התו בכל גבהיו.

סימני ההיתק הקבועים המצוינים כאן הם: פה דיאז ודו דיאז. כל תו פה או דו לאורך התווים יהפוך לפה דיאז או דו דיאז (בהתאמה). השינוי יחול גם אם מדובר בפה או דו גבוהים/נמוכים יותר.

במידה ויש סימן היתק קבוע לתו מסוים ובמהלך התווים יש עליו סימן היתק ארעי שונה. הסימן הארעי ישנה את התו על פי הכללים שהוזכרו קודם. כלומר, לסימני היתק ארעיים יש קדימות על סימני היתק קבועים.

הסבר התווים שבתמונה

בגלל סימן ההיתק הקבוע בתחילת השורה כל תו סי יקבל את סימן ההיתק במול אוטומטית אלא אם יהיה סימן ארעי שישנה זאת. לכן בתיבה הראשונה, שני התווים נראים לכאורה כמו “סי“ בקר (“רגיל”) אבל הם למעשה “סי במול“ בגלל סימן ההיתק הקבוע. בתיבה השנייה אנחנו רואים איך שסימני ההיתק הארעיים משנים את התו סי על אף סימני ההיתק הקבועים. בתיבה השלישית אנחנו חוזרים לסי במול, כיוון שפתחנו תיבה חדשה. אנחנו רואים שלאחר מכן יש את סימן ההיתק הארעי בקר והתו האחרון הוא שוב סי במול, בגלל סימן ההיתק “במול“ שמופיע ליד התו.

כדאי לדעת…

אנהרמוניה

אם תשימו לב לכל צליל ניתן לקרוא בכמה שמות. אם ניקח לדוגמה את הצליל שבין דו לרה נוכל להבחין שהצליל הזה נמצא חצי טון מעל לצליל דו וחצי טון מתחת לצליל רה. כלומר ניתן לקרוא לצליל הזה דו דיאז, או לחלופין רה במול. תופעה זו נקראת אנהרמוניה והיא תופעה שקורת גם עם צלילים טבעיים. הצליל סי יכול להיקרא גם בשם דו במול, כיוון שהרווח ביניהם הוא חצי טון (בפסנתר ניתן לראות שאין ביניהם קליד שחור).

שמות התווים באנגלית

לכל תו יש שם באנגלית. חשוב לזכור את השמות האלה כיוון שאנחנו נשתמש בהם גם בהמשך. באנגלית מתחילים את הסדר של התווים מA עד G. כאשר הצליל A הוא למעשה לה ומשם ממשיכים לפי סדר הצלילים (החל מלה).

כלומר: A=לה B=סי C=דו D=רה E=מי F=פה G=סול

תווים בגיטרה

בגיטרה סריגים ומיתרים. הסריגים מופרדים באמצעות ברזלים ולחיצה עליהם מאפשרת לשנות את גובה הצליל של המיתר בעת הפריטה.

כאשר מנגנים על המיתרים הפתוחים (כלומר מנגנים בלי להניח את האצבעות על הסריגים) הצלילים שיתנגנו יהיו E, A, D, G, B, E. בעברית: מי, לה, רה, סול, סי ומי.

אם נלחץ על הסריג הראשון נעלה את הצליל של המיתר הפתוח בחצי טון. לדוגמה אם נלחץ על הסריג הראשון במיתר הפתוח E (מי) נקבל את הצליל F (פה). ממש כמו בפסנתר שאם נלחץ על הקליד הצמוד מימין לצליל מי, נגיע לצליל פה (אין בין מי לפה קליד שחור).

כל סריג שעולים, מעלה בעוד חצי טון את הצליל. כלומר אם נלחץ על הסריג השני במיתר E נעלה בטון שלם, לצליל F# (פה דיאז) וכן האלה.

עכשיו, אתם יודעים לקרוא את גובה הצליל בתווים! מה שנותר זה רק לתרגל, התירגולים והפיתרונות נמצאים כאן למטה. בשיעור הבא נלמד על קריאת הקצב בתווים. אם השיעור עזר לכם ואתם רוצים להביע את הערכתם, אתם מוזמנים להגיב לסרטון היוטיוב של השיעור. תודה רבה ובהצלחה בתירגול:)