האזנה אקטיבית למוזיקה: איך להקשיב לשירים כמו מוזיקאים?

עם הזמן, ככל שלומדים מוזיקה באופן מעמיק יותר, מתחילים להקשיב לה בצורה אחרת. במקום להקשיב רק למילים או למנגינה ששר הזמר – מתחילים להקשיב לתפקידים של הנגנים בעיבוד וליחסים ביניהם.
לי ולחבר שלי התפתח עם הזמן מנהג. כאשר אנחנו מקשיבים לשיר ברכב, אנחנו מציינים בקצרה כלים או תפקידים מתוך השיר כדי להסב את תשומת הלב לתפקידים שאנחנו מעריכים במיוחד בהיבט הטכני או היצירתי. פשוט מתנגן לו שיר ברכב וכדי לא להפריע יותר מדי להאזנה אנחנו אומרים בקצרה “בס-תופים”, “סאונד סינתיסייזר”, “קראש לא צפוי” והשני כבר יודע לאן להפנות את האוזן.
“שיחה” מהסוג הזה מאפשרת לנו לגלות מחדש שירים שאנחנו מכירים, ובמקביל לחדד את השמיעה שלנו לקראת השירים הבאים שנשמע.

מהי האזנה אקטיבית (פעילה) ומדוע היא חשובה?

האזנה אקטיבית למוזיקה היא האזנה שבה אנחנו מפנים את תשומת הלב באופן מכוון למה שקורה במוזיקה, במקום רק לחוות את השיר כמכלול.

במהלך האזנה כזאת אפשר להתמקד בכל פעם במרכיב אחר – למשל בקצב, בהרמוניה, במקצב של התופים, במבנה השיר, בתפקידי הכלים או באופן שבו הם מגיבים זה לזה, ולנסות להבין מה אנחנו שומעים, מה התפקיד של כל מרכיב, ואיך הוא משפיע על התחושה של השיר.

האזנה אקטיבית יכולה להיות חלק משמעותי מלימודי מוזיקה במסגרות מקצועיות ואקדמיות. קורסים כמו תולדות המוזיקה ותולדות הג’אז, למשל, לא עוסקים רק בהיכרות עם יצירות, אמנים ותקופות, אלא גם מלמדים אותנו להפנות את תשומת הלב למאפיינים שונים במוזיקה שאנחנו שומעים.

אני מרגיש שאת יכולת ההאזנה שלי פיתחתי בעיקר דרך לימודי תולדות הג’אז, וגם דרך הקשבה להערות של מנחים בהרכבים שבהם השתתפתי – ולאו דווקא להערות שהופנו אליי. כשמנחה מעיר למתופף על הדרך שבה הוא מסיים משפט מוזיקלי, לבסיסט על התפקיד שלו או לנגן אחר על האופן שבו הוא משתלב בהרכב, גם שאר הנגנים יכולים ללמוד מזה. לכן, אם אתם מנגנים בהרכב מודרך, אני ממליץ להקשיב גם להערות שמקבלים הנגנים האחרים ולא רק לחכות לאלה שמופנות אליכם.

האזנה אקטיבית מאפשרת לנו להבין את התפקידים של כלי הנגינה השונים בהרכב, להשתלב טוב יותר בנגינה עם אחרים, לפתח את יכולות העיבוד וההלחנה שלנו וליהנות יותר גם מהאזנה פסיבית. בנוסף, האזנה אקטיבית עוזרת לנו לפתח את הטעם האישי שלנו כנגנים ואמנים. ככל שאנחנו שמים לב ליותר רעיונות מוזיקליים ולדרך שבה נגנים אחרים משתמשים בהם, אנחנו מגלים אילו מהם אנחנו אוהבים ויכולים בהמשך לשאוב מהם השראה בנגינה, בהלחנה ובעיבוד שלנו. 

אז איך אפשר לפתח את ההאזנה האקטיבית שלנו? בהמשך אציג כמה מרכיבים שכדאי לנסות להפנות אליהם את תשומת הלב בזמן ההאזנה.
אין צורך לנסות להקשיב לכל המרכיבים בבת אחת. בחרו בכל פעם מרכיב אחד והתמקדו בו לאורך כמה שירים והאזנות. ככל שתתרגלו לזהות אותו, תוכלו לעבור למרכיב אחר – ובהדרגה תתחילו לשים לב לדברים האלה גם באופן טבעי בזמן האזנה למוזיקה.

 

1.קצב ומשקל

אחד המאפיינים הכי בסיסיים של שיר הוא הקצב שלו. גם אנשים שלא מנגנים על כלי נגינה נוטים לתאר שירים באמצעות מושגים כמו “שיר מקפיץ”, “שיר איטי ומרגש” או “שיר פאנקי”. בסופו של דבר, הקצב הוא תוצאה של מכלול התפקידים ובעיקרם התופים והבס, אבל אפשר לשים לב בקלות למספר פרמטרים שמלמדים אותנו לא מעט על אופי השיר.

הפרמטר הראשון הוא המהירות. אפשר בתור התחלה אפילו להשתמש רק במושגים “איטי”, “מתון”, “מהיר”. חשוב להבחין בין הטמפו של השיר לבין תחושת המהירות שלו, שמושפעת גם מהחלוקה הריתמית ומצפיפות התפקידים. אני מזמין אתכם להקשיב לאלבום מתחילתו ועד סופו ולנסות לשים לב לתחושת המהירות של השירים. נסו גם להשוות בין המהירות של השיר הנוכחי לבין המהירות של השיר הקודם. לדעתי זה מלמד הרבה על “אפקט המסע” שהמאזין חווה בהאזנה לאלבום.

פרמטר נוסף (ולפעמים גם מעט יותר מאתגר…) הוא זיהוי של המשקל. לחצו כאן אם אתם לא מכירים את המושג משקל. כדאי לדעת שברוב השירים בפופ וברוק המשקל הוא 4/4. משקלים נפוצים נוספים הם 3/4 ו־6/8, שהאחרון שבהם נפוץ גם בבלדות רוק (כמו למשל “We Are the Champions” של Queen). כדי לזהות משקל, עלינו לזהות קודם את הפעמות של השיר ולאחר מכן את המחזוריות שלהן. כדי לזהות את הפעמות, נסו למחוא כפיים ביחד עם השיר כאילו שאתם סופרים קצב למתופף. כדי לזהות את מחזוריות הפעמות, נסו להקשיב למקצב של המתופף ולזהות היכן הוא חוזר על עצמו. גם חילופי האקורדים והדגשות של שאר הכלים יכולים לעזור לכם לזהות את תחילתה של תיבה. האזנה אקטיבית למשקלים תקל עליכם כשתצטרכו להתמודד איתם בנגינה.

2.המבנה והדינמיקה של השיר

כשאני מאזין לשיר כמכלול, אני משתדל לשים לב לקשר בין מבנה השיר לבין הדינמיקה והתפתחות העיבוד שלו. המבנה הוא האופן שבו החלקים מסודרים לאורך השיר, כלומר המפה שלו. החלקים יכולים להיות בית, פזמון, קדם פזמון, הקדמה, מעבר אינסטרומנטלי, סולו של אחד הכלים, סיום ועוד. נסו לשמוע שיר ולזהות את המבנה שלו.

כדי לשמור על עניין לאורך השיר, עיבודים רבים מתפתחים באמצעות שינויים הדרגתיים בדינמיקה, בצפיפות ובתפקידי הכלים. דוגמה מוכרת לפיתוח היא הוספת כלי נגינה באופן הדרגתי. למשל הקדמה שנעשית בפסנתר בלבד, בית עם שירה ופסנתר ולאחר מכן נגינה כוללת של ההרכב בפזמון. גם התפקידים עצמם של הכלים נוטים להשתנות בין חלקי המבנה. לדוגמה, מתופף יכול לעבור ממקצב סגור ושקט בבית (עם ההיי-האט) למקצב פתוח ועוצמתי בפזמון (עם הרייד). אני מציע לכם גם להשוות בין פזמונים ובין בתים כדי להבחין בהיבט של הפיתוח ההדרגתי של השיר.

3.התופים והבס

מקצבי התופים ביחד עם תפקידי הבס משפיעים משמעותית על הסגנון והגרוב של השיר.
כשאתם מקשיבים לתופים, נסו קודם כל לזהות את המקצב שחוזר על עצמו לאורך השיר. הקשיבו לבס־דראם ולסנר: איפה כל אחד מהם מופיע, ואיך השילוב ביניהם יוצר את התחושה הקצבית של השיר. לאחר מכן, הפנו את תשומת הלב למצילות ונסו לזהות את האופן שבו המתופף משתמש במצילות. האם הוא פותח וסוגר את ההיי-האט? הוא עובר לפעמים אל הרייד? באיזה קצב הוא מנגן על המצילות?
שימו לב גם למעברים. מתופפים משתמשים בהם הרבה פעמים בסוף משפט או רגע לפני מעבר לחלק חדש. נסו לזהות אותם ולשאול את עצמכם: מה קרה בשיר מיד אחריהם?

גם לגיטרת הבס יש תפקיד מרכזי ביצירת הבסיס הקצבי (וההרמוני) של השיר. הרבה פעמים יש קשר בין התפקיד של תוף הבס לגיטרת הבס.
לפעמים קשה להבחין בתפקיד הבס בתוך שיר, בין היתר בגלל התדרים הנמוכים שבהם הוא מנגן והאופן שבו הצליל שלו משתלב עם שאר הכלים. לכן, לפני שמנסים לזהות את תפקיד הבס בתוך שיר, אני מציע להקשיב להקלטות של נגני בס שמנגנים בסולו (לבד), כדי להכיר טוב יותר את הצליל של הכלי.
האזנה לתפקיד הבס יכולה לעזור לנו לזהות את החילופים ההרמוניים בשיר. אם תצליחו לזהות מתי הבס משנה את הבסיס ההרמוני, תוכלו להשתמש ביכולת הזאת כדי לעקוב אחרי ההרמוניה בשירים – דבר שיקל עליכם בין היתר באילתור ובמעקב אחר המבנה של השיר (ללא ספירת תיבות!).

4.התפקידים ההרמוניים

שניים מהכלים ההרמוניים הנפוצים ביותר הם הפסנתר והגיטרה. אחד התפקידים המרכזיים שלהם הוא ללוות את המנגינה באמצעות אקורדים, שמעניקים לה הקשר הרמוני. לפעמים הם מנגנים את צלילי האקורדים יחד ולפעמים הם מנגנים אותם צליל אחר צליל (בפירוק) כדי לשנות את הזרימה של השיר. כשאנחנו מנסים להקשיב להרמוניה בשיר, כדאי לנו להיעזר בתפקיד הבס, כפי שהוסבר קודם, ולאחר מכן להפנות את תשומת הלב לכלים ההרמוניים (למשל הפסנתר והגיטרה) שמנגנים את האקורדים עצמם. נסו להבין באיזה אופן הפסנתרן או הגיטריסט מנגנים את האקורדים. האם הם מפרקים אותם לצלילים בודדים? האם הם מנגנים אותם בקצב קבוע? ואם יש כמה כלים הרמוניים בשיר, איך התפקידים שלהם משתלבים זה בזה?

בנוסף לתפקידים של הכלים ההרמוניים, לפעמים מעבדים נותנים לנגני כלי נשיפה או כלי קשת לנגן ביחד צלילים ארוכים – דבר שמוסיף שכבה הרמונית נוספת. כדאי לשים לב איך הצלילים הארוכים משתלבים בהרמוניה של השיר.

5.תפקידים נוספים

מעבר לתפקידים שמהווים בסיס בשיר, חשוב גם להקשיב לתפקידים נוספים ולשים לב לאופן שבו הם משפיעים על העיבוד. אלה יכולים להיות תפקידים של כלי נשיפה שמגיבים למנגינה הראשית של השיר, כלי הקשה, כלים אתניים, סינתיסייזרים או אפילו אפקטים מיוחדים. לפעמים כלים כאלה מופיעים לרגע ונעלמים מהעיבוד, אחרי שניגנו משפט מוזיקלי קצר. נסו להתייחס לכלים האלו, להבין את התפקיד שלהם ולחשוב איך הם משפיעים על האווירה של השיר.  

6.כלי הנגינה שלכם

בין אם אתם נגני טרומבון, פסנתר, תופים או כינור – אני ממליץ לכם לנסות לזהות בשירים את התפקידים שמנגנים בכלי שלכם. באמצעות האזנה אקטיבית תוכלו ללמוד טכניקות נגינה ורעיונות חדשים, ולהבין טוב יותר איך להשתלב בנגינה עם אחרים. נסו לשים לב איך הדברים שאתם לומדים בשיעורי הנגינה באים לידי ביטוי בשירים שאתם שומעים. אולי הארטיקולציה של נגן הסקסופון תזכיר לכם לעבוד על ההבעה שלכם, ואולי התפקיד של הבסיסט ילמד אתכם לחשוב אחרת כשאתם בונים קו בס לשירים שאתם מנגנים. לפעמים כל מה שצריך זה לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: מה אני יכול/ה ללמוד מהשיר הזה? אם נתייחס לכל שיר גם כהזדמנות ללמוד משהו חדש, נוכל להרחיב את הידע המוזיקלי שלנו הרבה מעבר למה שאנחנו לומדים בשיעורי הנגינה.

ולסיום, קטע משעשע מתוך המערכון “אני שוב מתאהב” של ניצה ולחם. במערכון הם מתעכבים על צליל בודד של הקלידים שמופיע בין הבתים ומתייחסים אליו כאל “טעות”.

שמתם לב לצליל? נסו להקשיב לשיר שוב. מרגע שתשימו לב אליו, כנראה שיהיה לכם קשה להתעלם ממנו.

אז בפעם הבאה שאתם מקשיבים לשיר שאתם מכירים, נסו להפנות את האוזן למשהו שעוד לא שמתם לב אליו. מי יודע מה תגלו?

תמונה של אלעד טל

אלעד טל

אלעד טל הוא הבעלים של האתר למנגן - אתר הכולל תווים ועיבודי פסנתר לשירים ישראליים. אלעד הוא פסנתרן וסקסופוניסט ג’אז (בוגר מגמת הג’אז של תלמה ילין בהצטיינות) עם ניסיון של מעל לעשור בנגינה ושש שנים של עבודה בתחום כתיבת התווים והעיבודים.

פוסטים אחרונים

נגנו את השירים האהובים עליכם

הישארו מעודכנים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *