עיבוד מוסיקלי - מה זה ואיך עובד תהליך העיבוד?

עיבוד מוזיקלי הוא ארגון אומנותי של יצירה מוזיקלית לצורך ביצוע או הקלטה. העיבוד משפיע על מגוון אלמנטים ביצירה, בניהם הסגנון, הסולם, המקצב, המהירות (מפעם), המבנה, כלי הנגינה בביצוע וכדומה. המעבד המוסיקלי אחראי על התפקידים של הכלים המנגנים בהרכב. באמצעות האחריות הזאת הוא מעצב את היצירה המוסיקלית ויוצר לה גרסה ייחודית.

הלחן הוא חומר הגלם שאיתו עובד המעבד – והוא כולל מלודיה (מנגינה) והרמוניה. לעיתים המעבד ישנה את ההרמוניה של הלחן (שינוי ההרמוניה נקרא “ריהרמוניזציה”).
עיבוד מוסיקלי יכול להפוך שיר של להקת רוק ליצירה קלאסית עבור תזמורת סימפונית והוא גם יכול גם להסתכם בהוספה של תפקיד מקורי לפסנתר. יצירת העיבוד קורת כחלק מתהליך של הוצאת שיר אך היא גם יכולה לקרות במטרה לבצע מחדש שיר קיים (קאבר).

העיבוד היא אומנות מאוד רחבה שדורשת מיומנויות רבות והבנה מעמיקה במוסיקה ובתיאוריה מוסיקלית. לצד הרובד היצירתי הרב של אומנות העיבוד – לעיבוד חוקים וכללים רבים שהתעלמות מהם עלולה לגרום לחוסר איזון, התנגשות בין תפקידים ואפילו חוסר יכולת לבצע את העיבוד.

עיבוד מוסיקלי בהרכב

הצעדים הראשונים בתהליך העיבוד של השיר

בשביל שהמעבד יוכל להתחיל בתהליך העיבוד הוא צריך לדעת קודם כל מה הם כלי הנגינה העומדים לרשותו. על המעבד להכיר את כלי הנגינה שעומדים לרשותו. כלומר, הוא צריך להכיר את הסאונד שלהם (איך הם נשמעים), את המנעד שלהם (טווח הצלילים שכלי הנגינה יכול לנגן) ואת היכולות הטכניות שלהם. במידה והעיבוד כולל שירה, המעבד צריך לתאם ביחד עם הזמר את סולם השיר. גם ההחלטה על הסגנון, המקצב והמפעם, צריכה לקרות כבר בשלבים הראשונים של עיבוד השיר. במקרים בהם מדובר בעיבוד ראשוני, כלומר עיבוד שהוא חלק מתהליך הוצאת שיר מקורי, נהוג להתייעץ בהחלטות האלה גם עם מלחין השיר.

תהליך כתיבת העיבוד

תהליך כתיבת העיבוד כולל שיקולים אומנותיים וחשיבה יצירתית תוך הקפדה על כללי העיבוד והתיאוריה המוסיקלית. התהליך מבוסס בדרך כלל על יצירה של רעיונות מוסיקליים כמו – מנגינות, קולות רקע, גרוב ועוד. המעבד מרחיב את הרעיונות המוסיקליים באמצעות כל מיני אמצעיים אומנותיים וטכניקות כמו עיבוי המנגינות (הוספה של קולות), הוספת אינטראקציה למנגינה (קונטרפונקט), פיתוח הרעיון, שינוי ההרמוניה (ריהרמוניזציה) ועוד טכניקות רבות. כמובן שמדובר בתהליך יותר עמוק ורחב ממה שאני מתאר כאן, אבל זאת היא התמונה הכללית של תהליך העיבוד.

לפעמים המעבדים מלחינים בעצמם מעברים וחלקים מוסיקליים משלהם ליצירה הקיימת. בעיבודים של מוסיקה קלה וג’אז נהוג לתת מדי פעם לנגני הרית’ם סקשן (המתופף, הבסיסט, הגיטריסט והפסנתרן) לנגן באופן די חופשי. חופש זה יתבטא בכתיבת אקורדים לנגני ההרמוניה ושם של מקצב או דוגמה של מקצב לכלל הנגנים. כך יוכלו הנגנים לנגן על פי האווירה את ההרמוניה והמקצב הנתון באופן יחסית חופשי, הודות לידע המוסיקלי שלהם. בנוסף עיבודים בז’אנרים האלו משלבים מדי פעם קטעי סולו מאולתרים של הנגנים.

כמובן שמעבר למאפיינים הפשוטים של הרעיון המוסיקלי למעבד יש אחראיות גם על המאפיינים העמוקים יותר של הביצוע כמו הדינמיקה בין הכלים, הארטיקולציה בה הם ינגנו ועוד. שימוש במאפיינים האלה דורש מהמעבד להיות מודע לתמונה הרחבה שהוא מייצר באמצעות העיבוד – מינימליזם לעומת מקסימליזם, עוצמה חלשה לעומת עוצמה חזקה והאווירה שנוצרת לאורך העיבוד.

האם כל עיבוד מצריך שימוש בתווים?

השתדלתי בפוסט הזה להשתמש כמה שפחות במושג “לכתוב” ונמנעתי לחלוטין מהמילה תווים. הסיבה לכך היא שלא כל עיבוד מוסיקלי מצריך מהמעבד לכתוב את התפקידים באמצעות תווים. למרות שכתיבת תווים היא אחת הדרכים היעילות ביותר להעברת מוסיקה, במיוחד במסגרת של הרכבים גדולים – היא לא תמיד הכרחית במסגרת של עיבוד. בנוסף חלק מהלהקות נוהגות ליצור את העיבוד ביחד כחלק מהחזרות שלהן ולתרגל את העיבודים בעל פה. כשמדובר בעיבודים לכמות גדולה של נגנים, כמובן שהדרך היעילה ביותר היא לכתוב את התפקידים בתווים.

איזה ידע צריך כדי לדעת לעבד?

כמובן שהכל תלוי בסדר הגודל של העיבוד שתרצו ליצור. אבל הידע ההכרחי הבסיסי לעיבוד וכתיבת תפקידים הוא קודם כל ידע בתיאוריה של המוסיקה. נוסף לכך, אני מאמין שמעבד שמצליח לבטא את עצמו באופן האידיאלי הוא מעבד עם שמיעה מוסיקלית טובה, לכן כדאי גם לפתח את השמיעה המוסיקלית. כדי להעשיר את יכולות העיבוד, תצטרכו ללמוד מגוון של טכניקות עיבוד – כתיבה בקולות, קונטרפונקט, ריהרמוניזציה ועוד. כדאי גם שתכירו לעומק את כלי הנגינה שאתם רוצים לכתוב להם – סאונד, יכולות טכניות ומנעד. ההבנה של מנעד הכלי לא נגמרת בידיעה של טווח הצלילים שהכלי יכול לנגן! למדו גם על הצבע השונה שהכלי מפיק במשלבים (רגיסטרים) השונים.

ההמלצה שלי בשלב הראשון היא לעבד להרכב יחסית קטן שאתם כבר מנגנים בו במטרה להתנסות בעיבוד. אם אתם מנגנים בהרכבים כאלה, סביר להניח שההתנהלות בהרכב, עם או בלי מנחה מוסיקלי, פיתחה לכם הבנה מסוימת בעולם המושגים של הכלים השונים. נסו לממש את ההבנה הזאת! היעזרו בידע המוסיקלי שלכם וביצירתיות שלכם כדי לכתוב עיבוד מוסיקלי מקורי לשיר שאתם אוהבים. גם שינויים קטנים בשיר יכולים לעשות את ההבדל ולקדם אתכם כמעבדים ואת כלל הנגנים כהרכב.

באמצעות סקרנות, ניסיון, למידה והאזנה לשירים עם תשומת לב לפרטים ולתפקידים בעיבודים שלהם, תוכלו לשפר עם הזמן את יכולות העיבוד שלכם. מדובר ביכולת שתאפשר לכם לבטא את עצמכם מוסיקלית, לפתח משמעותית את הביצועים שלכם בהרכב ולהפוך אתכם למוסיקאים ונגנים טובים יותר. בהמשך ההתקדמות נסו גם לקרוא פרטיטורות של עיבודים מוסיקליים ולשפר את יכולות העיבוד שלכם באמצעותם.

לסיום השארתי לכם כאן מספר עיבודים לשירים ישראליים כדי להמחיש את הכוח העצום של העיבוד המוסיקלי על הביצוע. אם אתם זקוקים לשירותי עיבוד וכתיבת תווים אתם מוזמנים לקרוא על השירותים שאני מציע בעמוד הזה. אם קראתם את כל הפוסט, כתבו בתגובות על עיבודים מוסיקליים שריגשו אתכם במיוחד:)

מחכים למשיח-הגרסה המקורית של שלום חנוך לעומת עיבוד שונה בביצוע של שולי רנד
ככה היא באמצע-גרסה מקורית של להקת כוורת לעומת עיבוד ג'אז בביצוע של גידי גוב
ואיך שלא-גרסה מקורית של אריאל זילבר לעומת עיבוד בביצוע של מוש בן ארי
תמונה של אלעד טל

אלעד טל

אלעד טל הוא הבעלים של האתר למנגן - אתר תווים, פלייבקים ועיבודי פסנתר לשירים ישראליים. אלעד הוא פסנתרן וסקסופוניסט ג’אז (בוגר מגמת הג’אז של תלמה ילין בהצטיינות) עם ניסיון של מעל לעשור בנגינה ושש שנים של עבודה בתחום כתיבת התווים והעיבודים.

פוסטים אחרונים

נגנו את השירים האהובים עליכם

הישארו מעודכנים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top