המאפיינים של התווים של כלי הנגינה השונים
אם ביקרתם כבר בחנות התווים של האתר, בטח שמתם לב שלתווים יש גרסאות מיוחדות שמתאימות לכלים ספציפיים כמו: סקסופון אלט, סקסופון טנור, קלרינט, חצוצרה וטרומבון. הרבה לקוחות שואלים אותי “מה הצורך בתווים ‘מיוחדים’ עבור הכלים הללו? – הרי כולם קוראים על אותה החמשה”.
אם אתם מנגנים באחד מהכלים הללו אתם בוודאי מבינים שיש הבדל. כשהתחלתי לנגן בסקסופון אלט הבחנתי בכך שה”דו” של הסקסופון נשמע אחרת מה”דו” של הפסנתר. גיליתי שאני צריך לעשות כל מיני התאמות ושינויים כדי לנגן בסקסופון תווים שניגנתי בפסנתר.
במאמר הזה אסביר על ההבדל בין התווים של הכלים השונים. אתחיל בלהסביר את הפרמטרים שמבדילים בין תווים לכלים שונים ואמשיך בלפרט על המאפיינים וההתאמות של התווים עבור כלי הנגינה השונים.
הפרמטרים שמבדילים בין התווים לכלים השונים
חמשת הפרמטרים העיקריים שמבדילים בין תווים לכלים שונים הם:
כלים הרמוניים וכלים מלודיים– כלים הרמוניים הם כלים שיכולים לנגן מספר צלילים בו זמנית. לדוגמה: פסנתר, גיטרה, כינור, מנדולינה ועוד (תרתי משמע;). התווים של הכלים ההרמוניים כוללים לעיתים מספר צלילים המתנגנים בו זמנית. לכל כלי הרמוני יכולות הרמוניות שונות ולכן תווים שיכולים להתנגן בו זמנית בפסנתר לא בהכרח יוכלו להתנגן בו זמנית על הגיטרה.
כלים מלודיים הם כלים שאינם יכולים לנגן מספר צלילים בו זמנית. לדוגמה: חליל צד, סקסופון, קלרינט והקול האנושי (שירה). לכן התווים של הכלים המלודיים לא יכללו צלילים המתנגנים בו זמנית.
מנעד הכלי– מנעד הוא טווח הצלילים שכלי הנגינה יכול להפיק. חשוב שהתווים שאתם מחפשים יתאימו למנעד של כלי הנגינה שלכם. את המנעד של כלי הנגינה השונים אפרט בהמשך המאמר.
מנעד לכלים עם מנעד מצומצם
במפתח סול
התווים החל מהתו פה הנמצא שלושה קווי עזר מתחת לחמשה עד לתו מי בשורה הראשונה מוגדרים באתר כתווים נמוכים.
התווים החל מהתו פה הנמצא בבינה הראשונה של החמשה עד לתו מי בבינה הרביעית מוגדרים כתווים אמצעיים.
התווים החל מהתו פה בשורה החמישית עד לתו מי הנמצא שלושה קווי עזר מעל החמשה מוגדרים באתר כתווים גבוהים.
במפתח פה
התווים החל מהתו רה שנמצא מתחת לקו עזר שנמצא מתחת לחמשה עד לתו סול בשורה הראשונה מוגדרים באתר כתווים נמוכים.
התווים החל מהתו לה בבינה הראשונה של החמשה עד לתו סול בבינה הרביעית מוגדרים כתווים אמצעיים.
התווים החל מהתו לה בשורה החמישית עד לתו סול הנמצא שלושה קווי עזר מעל החמשה מוגדרים באתר כתווים גבוהים.
מנעד לכלים עם מנעד רחב
עבור כלים עם מנעד רחב: גובה הצליל הוגדר על פי האוקטבה שבה הצליל שלהם נמצא על הפסנתר
מפתח– המפתח מסמן את גובה הצלילים הנכתבים אחריו (קראו בהרחבה). חשוב שהמפתח יהיה מתאים לכלי שעבורו נכתבים התווים.
טרנספוזיציה– חלק מכלי הנגינה (ובעיקרם כלי הנשיפה) מנגנים צלילים גבוהים או נמוכים יותר מהתווים המצוינים להם. בחצוצרה לדוגמה התו “רה” נשמע כמו התו “דו” בפסנתר. בנגינה משותפת, יש לכתוב את התווים לכלים הדורשים טרנספוזיציה בסולם שונה מזה של שאר כלי הנגינה, כך שהצלילים שהם מפיקים יתאימו לסולם הנשמע בפועל. לדוגמה: בנגינה משותפת של חצוצרה עם פסנתר – התווים של החצוצרה יכתבו בסולם הגבוה בטון מהסולם שבו מנגן הפסנתר.
פרמטרים נוספים– לחלק מכלי הנגינה יש בתווים סימנים מיוחדים שמיועדים רק להם. כמו סימני הפדאל שמיועדים לפסנתר, סימני כיוון הקשת שמיעודים לכלי הקשת ועוד.
תווים לכלי נשיפה
כלי נשיפה הם כלים שמפיקים צליל באמצעות נשיפה. רוב כלי הנשיפה הם כלים מלודיים כלומר שהם יכולים לנגן צליל אחד בכל פעם. בחלק הזה אפרט על ההתאמות המיוחדות לכלי הנשיפה השונים.
סקסופון– ישנם ארבעה סוגים נפוצים של סקסופונים: סקסופון סופרן, סקסופון אלט, סקסופון טנור וסקסופון בריטון. התווים עבור הסקסופון נכתבים במפתח סול. המנעד הסטנדרטי עבור הסקסופונים מתחיל בסי במול נמוך (עם קו עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בפה גבוה מאוד (עם שלושה קווי עזר מעל לחמשה).
עבור הסקסופוניסטים האצבוע והשמות של התווים זהה בכל סוגי הסקסופונים. הסקסופון הוא כלי מטרונספז, כלומר שהצליל שלו נשמע גבוה או נמוך יותר מהתווים הנכתבים לו.
סקסופון סופרן הוא הסקסופון עם המנעד הגבוה ביותר מבין הסקסופונים הנפוצים. התווים של סקסופון הסופרן גבוהים בטון מהתווים של הפסנתר. כלומר שהתו סי במול אמצעי של סקסופון סופרן הוא התו לה במול אמצעי (4) בפסנתר.
סקסופון אלט הוא בעל מנעד נמוך יותר מהמנעד של סקסופון הסופרן. התווים של סקסופון האלט גבוהים בארבעה וחצי טונים מהתווים של הפסנתר. כלומר שהתו סי במול אמצעי של סקסופון אלט הוא התו רה במול נמוך (4) בפסנתר.
סקסופון טנור הוא בעל מנעד נמוך יותר מהמנעד של סקסופון האלט. התווים של סקסופון הטנור נמוכים מהתווים של סקסופון הסופרן באוקטבה (שישה טונים).
סקסופון בריטון הוא הסקסופון עם המנעד הנמוך ביותר מבין הסקסופונים הנפוצים. התווים של סקסופון הבריטון נמוכים מהתווים של סקסופון האלט באוקטבה (שישה טונים). לחלק מסקסופוני הבריטון יש גם את התו לה נמוך.
סקסופון האלט וסקסופון הבריטון הם כלים במי במול. כלומר שהתו דו שלהם נשמע כמו התו מי במול בפסנתר.
סקסופון הסופרן וסקסופון הטנור הם כלים בסי במול. כלומר שהתו דו שלהם נשמע כמו התו סי במול בפסנתר.
חצוצרה– החצוצרה הנפוצה ביותר היא חצוצרה בסי במול. התווים עבור החצוצרה נכתבים במפתח סול. מנעד החצוצרה הוא דינמי ומשתנה מנגן לנגן. המנעד הסטנדרטי עבור החצוצרה מתחיל בתו פה דיאז נמוך (שלושה קווי עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו דו גבוה (שני קווי עזר מעל לחמשה). התווים של החצוצרה (הסטנדרטית) גבוהים בטון מהתווים של הפסנתר. כלומר שהתו דו בחצוצרה הוא התו סי במול (טון מתחתיו) בפסנתר.
קלרינט– ישנם סוגים רבים של קלרינטים. התווים עבור הקלרינט נכתבים במפתח סול. הקלרינט נחשב לכלי עם המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה המוכרים. המנעד הסטנדרטי עבור הקלרינט מתחיל בתו מי נמוך מאוד (שלושה קווי עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו דו גבוה מאוד (עם חמישה קווי עזר מעל לחמשה!).
הקלרינט המוכר ביותר הוא קלרינט הסופרן (ידוע גם כקלרינט בסי במול). התווים של קלרינט הסופרן גבוהים בטון מהתווים של הפסנתר. קלרינט מוכר נוסף הוא קלרינט הבס שמנגן אוקטבה מתחת לקלרינט הסופרן. במשפחת הקלרינטים יש גם קלרינט סופרנינו במי במול – שמנגן קוורטה מעל לקלרינט הסטנדארטי, קלרינט אלט במי במול – שמנגן אוקטבה מתחת לקלרינט הסופרנינו ועוד מגוון קלרינטים שונים שמנגנים בהם בעיקר בתזמורות.
טרומבון– שני סוגי הטרומבון המוכרים ביותר הם הטנור והבס. התווים עבור טרומבון הטנור והבס נכתבים במפתח פה ברוב המקרים אך לעיתים הם נכתבים במפתח דו. הטרומבון הוא אינו כלי מטרונספז.
מנעד הטרומבון הוא דינמי ומשתנה מנגן לנגן. גם מנעד הכתיבה לטרומבון הוא לא מוחלט והוא משתנה לפי ההקשר המוסיקלי ולפי מיומנות הנגן וסוג הכלי שבשבילו נכתבו התווים. המנעד הכתוב הסטנדרטי של טרומבון הטנור מתחיל בתו מי נמוך (קו עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו פה גבוה (שני קווי עזר מעל לחמשה). המנעד של נגנים מיומנים יכול להגיע אפילו לסי במול גבוה מאוד (ארבעה קווי עזר מעל לחמשה).
בחלק מהטרומבונים יש מנגנון צינורות נוסף בשם “קוורט”, המאפשר לנגן צלילים נמוכים יותר. נגינה עם “קוורט” מוסיפה למנעד הטרומבון את הצלילים מי במול, רה, רה במול, דו וסי במול שנמצאים מתחת למי הנמוך. בכיוון מיוחד של הקוורט ניתן גם לנגן את התו סי בקר נמוך, אך מדובר בצליל שכמעט אף פעם לא בשימוש. הקוורט משמש גם לנגינת צלילים בפוזיציות שונות, דבר המקל בנגינת טרילים ובמעבר בין צלילים.
לטרומבון הבס מנעד נמוך יותר שיכול להגיע לצלילים נמוכים יותר מטרומבון הטנור. המנעד הסטנדרטי של טרומבון הבס מתחיל בתו פה נמוך מאוד (ארבעה קווי עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו פה גבוה (שני קווי עזר מעל לחמשה).
חליל צד– ישנם סוגים רבים של חלילי צד. הנפוצים בניהם הם החליל הסטנדרטי (חליל בדו), הפיקולו וחליל האלט. התווים עבור חליל הצד נכתבים במפתח סול – מהתו דו נמוך (עם קו עזר מתחת לחמשה) עד לתו דו גבוה מאוד (עם חמישה קווי עזר!). עבור חליל הפיקולו המנעד מתחיל בתו רה נמוך.
החליל הסטנדרטי הוא אינו כלי מטרונספז. חליל הפיקולו גבוה מהחליל הסטנדרטי באוקטבה אך הוא קורא את אותם התווים במפתח סול. חליל האלט קורא גם הוא את אותם תווים (מדו נמוך עד דו גבוה מאוד) אך הוא נמוך בשניים וחצי טונים מחליל הסופרן, ולכן הוא נחשב לכלי מטרונספז.
כלי נשיפה נוספים–
אבוב: קורא את התווים במפתח סול והוא אינו כלי מטרונספז. המנעד הסטנדרטי של האבוב מתחיל בתו סי במול נמוך (עם קו עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו סול גבוה מאוד (עם ארבעה קווי עזר מעל לחמשה).
בסון: קורא את התווים במפתח פה ובמפתח דו טנור (במקרה של רצף של צלילים גבוהים). הבסון אינו כלי מטרונספז. המנעד הסטנדרטי של הבסון מתחיל בתו סי במול נמוך (עם שני קווי עזר מתחת לחמשה במפתח פה) ומסתיים בתו רה גבוה מאוד (עם שלושה קווי עזר מעל לחמשה במפתח דו טנור). מנעד הבסון יכול להגיע גם לצלילים גבוהים יותר, אך לא נהוג לכתוב את הצלילים הללו בתווים של הבסון.
טובה: הטובות הנפוצות ביותר הן טובה בדו וטובה בסי במול. התווים עבור הטובה נכתבים במפתח פה. מנעד הטובה משתנה בהתאם לסוג הטובה וליכולות הטכניות של הנגן. המנעד הסטנדרטי של הטובה מתחיל בתו רה נמוך מאוד (עם חמישה קווי עזר מתחת לחמשה) ומסתיים בתו פה גבוה (עם שני קווי עזר מעל לחמשה). הטובה הנפוצה בישראל היא הטובה בדו – שהיא אינה כלי מטרונספז. טובה בסי במול היא כלי נגינה מטרונספז הנמוך בטון מטובה בדו.
תווים לפסנתר ולכלי מקלדת
הפסנתר הוא כלי הרמוני ולכן הוא יכול לנגן כמה צלילים ביחד. התווים עבורו נכתבים בשתי חמשות שמתנגנות במקביל. בדרך כלל התפקיד של היד השמאלית נכתב במפתח פה בחמשה התחתונה והתפקיד של היד הימנית נכתב במפתח סול בחמשה העליונה. בגלל שהפסנתר והקלידים הם כלים הרמוניים, נגני הפסנתר יכולים לקרוא גם אקורדים. לכן בחלק מהמקרים התווים של הפסנתר יכללו חמשה אחת ואקורדים.
הסוגים המוכרים של הפסנתר הם הפסנתר העומד, הפסנתר החשמלי ופסנתר הכנף. ההבדל המרכזי בניהם הוא המערכת השונה שלהם (לא ארחיב על כך במאמר הזה). לרוב הפסנתרים מנעד של שבע אוקטבות וטרצה קטנה (88 קלידים). המנעד מתחיל בתו לה 0 ומסתיים בתו דו 8. בחלק מהפסנתרים יש מנעד מצומצם או רחב יותר.
גם האורגנית היא כלי מקלדת פופולארי. בשונה לפסנתר, לאורגנית הסטנדרטית יש מנעד של חמש אוקטבות – החל מהתו דו 2 עד לתו דו 7. לחלק מהאורגניות יש מנעד מצומצם או רחב יותר. מכיוון שהמנעד של האורגנית מצומצם יותר מהמנעד של הפסנתר, גם מנעד התווים הנכתבים עבורה צריך להיות מצומצם בהתאם. זאת הזדמנות טובה לציין שכל התווים בחנות התווים לפסנתר של האתר מתאימים גם לאורגנית בעלת חמש אוקטבות:).
לפסנתר (ולחלק מהאורגניות) יש גם פדל ססטיין (Sustain) המאפשר להשהות את הצליל. לכן לפעמים בתווים לפסנתר יהיו סימנים מיוחדים המורים על השימוש בפדל. בתווים לפסנתר מציינים לעיתים גם אצבוע (כלומר את האצבע המתאימה לנגינת תו מסוים) באמצעות מספרים המציינים את האצבעות שיש להשתמש בהן בנגינת התווים.
תווים לכלי קשת
בתווים שמיועדים לכלי קשת יש חשיבות רבה לסימני ארטיקולציה – לרבות סימני לגטו, סטקטו וסימנים המיועדים לכיוון הקשת. בנוסף התווים של כלי הקשת כוללים לעיתים גם סימני אצבוע. כלי הקשת הם כלים הרמוניים – הם יכולים להפיק כמה צלילים בו זמנית. למרות היכולת שלהם לנגן הרמוניה, כלי הקשת מנגנים בדרך כלל באופן מלודי. המנעד של כלי הקשת הוא רחב, דינמי ומשתנה מנגן לנגן.
כינור– התווים עבור הכינור נכתבים במפתח סול. מיתרי הכינור מכוונים לרוב לתווים סול נמוך (3), רה נמוך (4), לה אמצעי (4) ומי אמצעי (5). המנעד הסטנדרטי של הכינור מתחיל בתו סול נמוך (3) ומסתיים בתו מי גבוה מאוד (7).
ויולה– התווים עבור הויולה נכתבים במפתח דו אלט ומדי פעם גם במפתח סול (עבור רצף של תווים גבוהים). מיתרי הויולה מכוונים לרוב לתווים דו 3, סול 3, רה 4 ולה 4. המנעד הסטנדרטי של הויולה מתחיל בתו דו 3 ומסתיים בתו מי 6.
צ’לו– התווים עבור הצ’לו נכתבים במפתח פה ומדי פעם במפתח דו טנור ומפתח סול. מיתרי הצ’לו מכוונים לרוב לתווים דו נמוך (2), סול נמוך (2), רה אמצעי (3) ולה גבוה (3). המנעד הסטנדרטי של הצ’לו מתחיל בתו דו נמוך (2) ומסתיים בתו לה 5.
קונטרבס– התווים עבור הקונטרבס נכתבים במפתח פה אך הצלילים של הקונטרבס נמוכים באוקטבה מהתווים הכתובים. מיתרי הקונטרבס מכוונים לרוב לתווים מי 1, לה 1, רה 2 וסול 2. המנעד הסטנדרטי של הקונטרבס מתחיל בתו מי 1 (הנכתב בתווים כמי 2) ומסתיים בתו דו 5 (הנכתב בתווים כדו 6).
תווים לכלי מיתר
כלי מיתר (ברובם המוחלט) הם כלים הרמוניים – הם יכולים להפיק כמה צלילים בו זמנית. לעיתים התווים של כלי המיתר מציינים גם את האצבוע כדי להקל במציאת הפוזיציה הנוחה ליד. בנוסף לכך בתווים שנכתבים עבור כלי מיתר יש לפעמים סימנים ייחודיים כמו: סימן הבנד (Bend) המורה על עיקום הצליל, סלייד (Slide) המורה על החלקה במיתרים, פול אוף (Pull-off) המורה על לחיצה על שני שריגים באותו מיתר ושחרור האצבע הנמצאת על השריג הגבוה במהלך הצליל והאמר און (Hammer-On) המורה על הפעולה ההפוכה לפול אוף – לחיצה על שריג, פריטה ולחיצה על שריג גבוה יותר ללא שחרור השריג הנמוך.
גיטרה-הגיטרות הנפוצות ביותר הן הגיטרה הקלאסית, האקוסטית, החשמלית וגיטרת הבס.
הגיטרה הקלאסית / האקוסטית / החשמלית- לגיטרות אלה יש שישה מיתרים המכוונים לרוב לתווים: מי 2, לה 2, רה 3, סול 3, סי 3 ומי 4. הגיטרה מאפשרת לנגן אקורדים ומנגינות. התווים עבור הגיטרה הקלאסית, האקוסטית והחשמלית נכתבים במפתח סול נמוך באוקטבה
.
גובה התווים הנכתבים אחרי מפתח זה נמוכים באוקטבה מהתווים הנכתבים במפתח סול הסטנדרטי. מנעד הגיטרה מתחיל בתו מי 2 – המיתר הנמוך ביותר בגיטרה. התו הגבוה ביותר שיכול להתנגן בגיטרה משתנה על פי אורך הצוואר של הגיטרה. לגיטרה קלאסית סטנדרטית יש 19 שריגים לאורך הגיטרה, במקרה הזה התו הגבוה ביותר יהיה סי 5.
חשוב לדעת שלא כל נגני הגיטרה יודעים לקרוא תווים. חלקם יעדיפו ללמוד מנגינות באמצעות טבלטורה (טאבים) – שיטה גרפית המציגה את מיקומי האצבעות על השריגים והמיתרים.
גיטרה בס– לגיטרת הבס הסטנדרטית יש ארבעה מיתרים המכוונים לתווים: מי 1, לה 1, רה 2 וסול 2. על אף שגם גיטרת הבס היא כלי הרמוני, היא לא מרבה לנגן הרמוניה. התווים עבור הבס נכתבים במפתח פה אך הצלילים של הבס נמוכים באוקטבה מהתווים הכתובים. מנעד גיטרת הבס מתחיל בתו מי 1, המיתר הנמוך ביותר בבס, המופיע בתווים כמי 2 (עם קו עזר מתחת לחמשה). התו הגבוה ביותר שיכול להתנגן בגיטרה משתנה על פי אורך הצוואר של הבס. לדוגמה – בגיטרת בס עם 20 שריגים, התו הגבוה ביותר יהיה מי במול 4, המופיע בתווים כמי במול 5.
מנדולינה– מנדולינה היא כלי בעל ארבעה זוגות מיתרים. זוגות מיתרי המנדולינה מכוונים לרוב לתווים: סול 3, רה 4, לה 4 ומי 5. התווים עבור המנדולינה נכתבים במפתח סול. המנעד של המנדולינה מתחיל בתו סול 3 ומסתיים בתו פה דיאז 6 (במקרה של מנדולינה בעלת 14 שריגים). הנגינה במנדולינה משלבת שימוש רב בטרמולו (נגינה חוזרת של אותו צליל במהירות) – דבר המתבטא לא מעט פעמים גם בתווים המיועדים למנדולינה.
זאת הייתה הסקירה המלאה על ההתאמות המיוחדות שכלי הנגינה השונים דורשים בכתיבת תווים. אם אתם מחפשים תווים שמיועדים לכלי הנגינה שלכם – אתם מוזמנים לבקר בחנות התווים של האתר או להזמין ממני שירות כתיבת תווים. כתבו לי בתגובות אם כלי הנגינה שלכם חסר בסקירה ואני אשתדל להוסיף אותו:)
אלעד טל
פוסטים אחרונים
נגנו את השירים האהובים עליכם
הישארו מעודכנים
2 תגובות על “המאפיינים של התווים של כלי הנגינה השונים”
שמע,, אין דברים כאלה בעולם,, אחלה שיעורים
אני מנגן על קלרינט ויש לי בלאגן בראש קצת על התווים בקלרינט ועוד,,, אתה עושה גם שיעורים פרטיים בתשלום ?
איזה כיף לשמוע:)
אני עושה גם שיעורים פרטיים. תיצור איתי קשר במייל: lamenagen@gmail.com.